הנסיך הקטן

עטיפת הספר בעברית, 1971

הנסיך הקטן (בצרפתית: Le Petit Prince) הוא ספר ילדים מאת אנטואן דה סנט-אכזופרי. הספר יצא לאור ב־1943 וכולל תובנות עמוקות על החיים ועל האהבה, תוך תיאור מסעו של הנסיך הקטן מכוכבו לכדור הארץ ופגישתו עם הסופר. הגירסה העברית של הספר בהוצאת עם עובד יצאה לאור ב־1971 ובתירגום חדש ב־1993.

תרגום אריה לרנר (1971)

• "אתה אחראי לכל הרגליך."
• "יש לבקש מכל אחד מה שביכולתו לתת."
• "לעולם אין אנו מרוצים במקום שבו אנו נמצאים."
• "עצי הבאובב קטנים היו לפני שנעשו גדולים."
• "כָּל הָאֲנָשִׁים הַמְבֻגָּרִים הָיוּ לְפָנִים יְלָדִים קְטַנִּים, אִם כִּי מְעַטִּים מִבֵּינֵיהֶם זוֹכְרִים אֶת הַדָּבָר הַזֶּה."
• "אם תספרו למבוגרים: ראיתי בית נאה בנוי לבנים אדמדמות, בחלונותיו פרחי גרניון ויונים שוכנות על גגו - לא יוכלו המבוגרים לתאר לעצמם את הבית. הם לא יתפסו את הענין אלא אם כן תאמרו להם: ראיתי בית שמחירו עשרת אלפים לירה, רק אז יקראו בהתפעלות: מה יפה בית זה! "
• "אין אנו מכירים אלא את הדברים שהורגלנו בהם."
• "נוף זה הוא בעיני הנוף היפה ביותר והעצוב ביותר בעולם כולו."
• "אפשר לחוש בדידות גם בקרב בני אדם."
• "ילדים הישמרו לכם מפני עצי באובב."
• "אכן מוזרים המבוגרים... מוזרים מאוד!"
• "לידידי ליאון ורת, בשעה שהיה ילד קטן."
• "כי כך דרכם של המבוגרים: תמיד צריך להסביר להם הכול."
• "יפה שקיעת שמש ללב עצוב."
• "כך טיבם של המבוגרים, ואין לדון אותם לכף חובה. על כן חייבים הילדים להתייחס אליהם בסלחנות ובאורך-רוח, כי אנו, המבינים את סוד החיים, איננו מייחסים למספרים חשיבות יתרה."
• "אין לך דבר מצער יותר מאשר לשלח ידיד, כי לא כל אדם זוכה לרע."
• "לא ידעתי איך לגשת וכיצד להתקרב אליו... כי מחוז־הדמעות נעלם ומסתורי כל כך!"

• "היא כה מסתורית, ארץ הדמעות." ~ תרגום נאמן למקור

• "פקודתך מטילה עלי אימה... לא אוכל עוד..."
• "מוטב היה לי לא לשים לב לדבריה – גילה לפני הנסיך הקטן את ליבו באחד הימים – כי אין לתת אמון בדברי הפרחים. יש להסתכל עליהם ולשאוף את ריחם ותו לא."
• "עליי לסבול את קרבתם של שנים־שלושה זחלים אם רצוני להכיר פרפרים."
• "הוא לא ידע עדיין כי העולם פשוט למדי בעיני המלכים הרואים את כל בני-האדם כנתינים הכפופים להם."
• "כך דרכם של בעלי גאווה, שאינם מטים אוזן אלא לדברי שבח."
• "המלכים אינם מחזיקים במאום. הם רק "מולכים" והרי זה דבר שונה לגמרי."
• הנסיך הקטן: "אך למה זה תדבר תמיד בלשון חידות?"

הנחש: "הנני פותר את כולן..."

• "אין להם [לבני האדם] שורשים ודבר זה מכביד עליהם מאוד."
• "מלים הן מקור לאי הבנות."
• "והנה הסוד שלי. הוא פשוט מאוד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין."
• "אין שעתם של בני־האדם פנויה עוד להבנתי עניינים כלשהם. הם קונים אצל הסוחרים דברים מוכנים ומזומנים. וכיון שאין בעולם שום בית־מסחר לידידות, אין עוד לבני־האדם שום רעים וידידים."
• "מה שעיני רואות אינו אלא הקליפה. העיקר סמוי מן העין."
• "האנשים בכוכב שלך," אמר הנסיך הקטן "מגדלים חמשת אלפים שושנים בגן אחד...ולא מוצאים את מה שהם מחפשים..."
• "אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין."
• "אבל העיניים עיוורות, יש לחפש בעזרת הלב..."
• "הזמן שהקדשת לשושנתך הוא המשווה לה חשיבות כה רבה."
• "כי לעולם ערב אדם לשלומו של אותו שהוא מאלפו."
• "רק הילדים יודעים אל-נכון מה הם מבקשים."
• "מומחים חישבו ומצאו, ששימוש בגלולות האלו חוסכות כחמישים ושלוש דקות בשבוע." ~ המוכר אודות גלולות שמונעות כליל את הצורך בשתייה
• "אני לעצמי - אמר הנסיך הקטן בלבו - אילו היו לי חמישים ושלוש דקות פנויות, הייתי הולך לי בנחת אל המעיין..." ~
• "אשרי האיש שמצא לו ידיד, אף בשעה שהוא הולך למות."
• "סוד יופיו של המדבר, שהוא צופן אי-שם בחובו מקור מים חיים..."
• "הלא ידעת... מחסום לפי כבשתי... הריני ערב לשלום אותה שושנה!"
• "אם מישהו אוהב פרח, שבכל מיליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים והוא כבר מאושר..."
• "ולמה הינך שותה?"

"אני שותה כדי לשכוח."

"מה לשכוח?"

"לשכוח חרפתי."

"וחרפתך מהי?"

"חרפת השתייה."

• "אתה באמת מעריץ אותי מאד?" שאל את הנסיך הקטן.

"מה פירוש 'מעריץ'?"

"'מעריץ' פירושו שאתה מסכים שאני האיש הכי יפה, הכי הדור, הכי עשיר והכי חכם בכל הכוכב."

"אבל חוץ ממך אין אף אחד על הכוכב שלך!"

"ובכל־זאת אנא תעריץ אותי!"

"אני מעריץ אותך," אמר הנסיך הקטן ומשך קלות בכתפיו "אבל מה יוצא לך מזה?"

והנסיך הקטן הלך משם."

תרגום אילנה המרמן (1993)

• "אם אני רוצה להכיר את הפרפרים, עליי לדעת להסתדר עם שנים־שלושה זחלים."
• "אין זה מן הנימוס לפהק לפני מלך... אני אוסר זאת עליך."

הנסיך: "אני לא יכול להתאפק... עשיתי דרך ארוכה ולא ישנתי."

המלך: "אם כך, אני מצווה עליך לפהק... מהר!"

הנסיך: "אתה מפחיד אותי... אני לא יכול עכשיו..."

• "איזו ארץ מסתורית היא ארץ הדמעות."
• "ההוכחה שהנסיך הקטן היה קיָם באמת היא שהוא היה מקסים, שצחק ושרצה כבשה. מי שרוצה כבשה, סימן שהוא קיָם."
• הנסיך: "בשביל מה יש קוצים?"

המספר: "בשביל שום דבר, הקוצים הם סתם רשעות מצד הפרחים, זה הכול!"

• "אתן יפות, אבל ריקות, אי אפשר למות למענכן."
• "יש לך זיכרונות נחמדים מאוד."
• "רק הילדים יודעים מה הם מחפשים."
• "בני האדם, דוחסים עצמם לתוך הרכבות המהירות אבל אינם יודעים עוד מה הם מחפשים. על כן הם מתרגשים ומתרוצצים סחור סחור... חבל על הטרחה..."
• צייר לי כבשה..."
• "חייתי הרבה בין המבוגרים. ראיתי אותם מקרוב מאוד. דעתי עליהם לא השתפרה במיוחד."
• "הם לא היו מי שתייה סתם, לא ולא. המים האלה נבעו מההליכה תחת כוכבי השמיים..."
• "הבנתי שאיני יכול לשאת את המחשבה, ששוב לא אשמע את הצחוק הזה לעולם."
• "אם אתה אוהב פרח שנמצא על אחד הכוכבים, נעים לך להביט בשמיים, בלילה. כל הכוכבים פורחים."
• "הביטו לשמים ושאלו את עצמכם: הכבשה אכלה את השושנה או לא אכלה? ותראו איך הכל משתנה... ושום מבוגר לא יבין לעולם שזה חשוב כל כך!"
• "בעניינים הרציניים היו לו לנסיך הקטן דעות שונות מאוד משל המבוגרים."
• "אם יש לי שושנה אני יכול לקטוף את השושנה שלי ולקחת אותה איתי. אבל את הכוכבים אתה לא יכול לקטוף!"
• "אדם יכול להיות גם נאמן וגם עצלן."
• "...בעיני הוא היחיד שאינו נלעג. אולי מפני שהוא לא מתעסק בעצמו, אלא במשהו אחר."

הגיאוגרף: "פרחים אין אנו מציינים."

הנסיך הקטן: "למה? זה הדבר הכי יפה!"

הגיאוגרף: "כי פרחים הם בני חלוף."

• "המבוגרים לא יאמינו לכם, כמובן. נדמה להם שהם תופסים הרבה מקום. בעיני עצמם הם גדולים כמו הבאובבים."
• "הייתי רוצה לדעת, אם הכוכבים מוארים כדי שכל אחד יוכל למצוא את הכוכב שלו באחד הימים."
• "מי שאני נוגע בו שב אל האדמה שבא ממנה." ~ הנחש.
• "בני האדם? ...אף פעם אינך יודע איפה למצוא אותם. הם חולפים עם הרוח. אין להם שורשים. זה מקשה עליהם מאוד." ~ פרח.
• "למלך היה חשוב יותר מכל שיעשו את דברו והוא לא סבל שימרו את פיו."
• "אז תשפוט את עצמך. זה הדבר הכי קשה. הרבה יותר קשה לאדם לשפוט את עצמו מאשר את זולתו. אם תצליח לשפוט היטב את עצמך, סימן שאתה באמת חכם." ~ המלך, מנסה למנות את הנסיך הקטן לשר המשפטים (על אף שמלבדו ומלבד הנסיך, הכוכב שלו ריק).
• "נדמה לי שבכוכב שלי יש עכברוש באיזה מקום. אני שומע אותו בלילות. תוכל לשפוט את העכברוש הזקן הזה. מפעם לפעם תדון אותו למוות, וככה חייו יהיו תלויים במשפטך. אבל בכל פעם תעניק לו חנינה, כדי לא לבזבז אותו. יש רק עכברוש אחד." ~ המלך.

הנסיך: "אם כבשים אוכלות שיחים, הן אוכלות גם פרחים, לא?"

הטייס: "כבשים אוכלות כל מה שמזדמן להן."

הנסיך: "אפילו פרחים עם קוצים?"

הטייס: "כן, אפילו פרחים עם קוצים."

הנסיך: "אז בשביל מה יש קוצים?"

הטייס: "בשביל שום דבר, הקוצים הם סתם רשעות מצד הפרחים, זה הכל!"

הנסיך: "אני לא מאמין לך! הפרחים חלשים. הם תמימים. הם עושים כמיטב יכולתם לתת לעצמם תחושת ביטחון. נדמה להם שהם מפחידים בקוצים שלהם..."

• "אני מכיר כוכב שגר בו אדון סמוק אחד. מימיו לא הריח פרח. מימיו לא הסתכל בכוכב. מימיו לא אהב מישהו. מימיו לא עשה כלום חוץ מחשבונות."
• "הפרחים מיצרים קוצים כבר מליוני שנים. ובכל זאת הכבשים אוכלות את הפרחים כבר מליוני שנים."
• "על כוכב אחד, על פלנטה אחת, הפלנטה שלי, כדור הארץ, יש נסיך אחד שזקוק לנחמה!"
• "אסור להקשיב לפרחים. צריך להסתכל בהם ולהריח אותם."