מנחם אלון

מנחם אלון

מנחם אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 - כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013), היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט עברי, חתן פרס ישראל למשפטים (1979) וראש משפחת אלון. כיהן כשופט בית המשפט העליון, וכמשנה ה-11 לנשיא בית המשפט העליון. היה מועמדה של הקואליציה לנשיא מדינת ישראל בשנת 1983.

מתוך פסקי דין שנתן

• "כלל גדול בידינו שאין מערכת משפטית יכולה להתפרנס מגופו של הדין בלבד. גופה של מערכת המשפט זקוק הוא לנשמה, ויש שאף לנשמה יתרה." ~ ע"א 391/80 לסרסון נ' שיכון עובדים
• "לאחרונה נאמר כי תוכנו של 'כבוד האדם' ייקבע על פי ההשקפות של הציבור הנאור בישראל על רקע תכליתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. דברים אלה, עם כל הכבוד, אינם מקובלים עליי. תמיהני, כיצד ומאין נכנס לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לצורך הגדרת זכויות היסוד שבו, 'הציבור הנאור בישראל'? מיהו ציבור זה? מי זוכה להימנות עליו או שלא להימנות עליו? מה טיבו של נאור זה ומה משמעות נאורותו?" ~ ע"א 506/88 יעל שפר נ' מ"י
• "אין להעלות על הדעת כי רגש הנקמה ינחה את בית המשפט בבואו לשקול מידת עונשו של עבריין." ~ ע"פ 156/80 בנימין נ' מ"י
• "חובה זו של השמירה על כבוד האדם ואיסור ביזויו חלה לא רק על אדם שהולך בתומו, אלא גם משמדובר באדם החשוד בביצוע עבירה." ~ בעניין מעצר משטרתי שלווה בהפשטת אדם באמצע הרחוב
• "סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק אינה משתרעת על כל מי שנשמה באפו או לבוש משפטי כסותו." ~ בג"ץ "בית רבקה" נגד הסוכנות היהודית
• "קשה היא משימתו של בית המשפט בבואו להכריע אם פלוני חייב הוא או פטור, אם אשם הוא או זכאי. אך לעניין זה מצויים בידו עקרונות וכללים, שאותם הוא מיישם לעניין שבפניו. לא כן משסיים מלאכת ההכרעה בעניין שבפלילים ובא הוא לגזור את עונשו. גזירת הדין, מידתה ושיעורה קשים הם שבעתיים, במיוחד כשמדובר בהשתת עונש מאסר. אמנם במסורת הפסיקה נקבעו כללים בדבר דרכי הענישה ומטרותיה, אולם שיקולים אלה קשים הם ליישמם, שהרי אין בהם אלא משום הכוונה כללית לשופט, ואין בהם אלא משום נקודת מוצא בלבד." ~ בפסק דינו של רוני ליבוביץ' האופנובנק
• "ועדת החקירה רשאית להגיע – ומתיימרת היא לשאוף להגיע – בדרכי חקירה וראיות הנראות בעיניה, לחקר האמת העובדתית, שלא תמיד מוכרחה היא לעלות בקנה אחד עם האמת המשפטית. שתי אמיתות אלה יחסיות הן, ולא תמיד זהות הן... שהרי יודעת היא מערכת המשפט, ומודע הוא השופט, כי נקודות המצא, דרכי הבירור, מהותן של נורמות וכללי ההכרעה בעולם המשפט ומלאכת השיפוט שונים הם מאלה שבחקר העובדתי־ההיסטורי, ומתוך כך יודעים ומודעים הם, כי יש שמסקנות ו'אמיתות' שונות יעלו בידי כל אחד מהם." ~ על ההבחנה בין "האמת המשפטית" ל"אמת העובדתית", בג"ץ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל
• "משמתחילים להעריך ולשקול ערכם של חיי אדם, מדרך העולם והשגרה ש'הערכה' ו'שקילה' אלה יביאו תחילה לכלל היתר הריגתם של אנשים שגופם ונפשם פגועים ביותר, ולאחר מכן – גם של אלה שפגועים במידה קצת פחותה. ובמשך הזמן לא יהא שיעור עד כמה מידה זו צריכה להיות פחותה. זאת תורת המדרון החלקלק, ה־Slippery slope... ובדורנו כבר יודעים וידוע, כי מדרון זה אין קץ לתלילותו ולשפל שאליו יכול הוא להגיע. באמצע המאה העשרים, במדינה שבימים עברו התפארה ב'נאורותה' והשכלתה, הגיע המדרון למבצע T4 של הרייך הגרמני השלישי, שבמסגרתו נרצחו כ־275 אלף חולי נפש, מפגרים, דיירי מושבי זקנים ואומללי חיים אחרים... תיאורית המדרון החלקלק, שלא אחת הייתה למציאות, החשש הגדול והקשה שמא חס ושלום נעבור, בכורח לחצים חברתיים וכדומה, מהזכות של החולה למות לחובה למות, וחששות כיוצא באלה. יש בהם משום התראה חמורה." ~ בע"א 506/88 יעל שפר
• "לא הכול בדין, יש גם מעבר לדין."
• "מן המפורסמות הוא, שהקול היוצא מתיבת הטלוויזיה נשמע מסוף העולם ועד סופו, ולית אתר דפנוי מיניה." ~ הוצאת ספרים "החיים" נ' רשות השידור (ע"א 7/79, פ"ד לה(2) 365, 368)
• "נטילת סמכות זו על ידי בית המשפט, ללא הסמכת המחוקק, היא עצמה יש בה משום פגיעה בדמוקרטיה נאורה, שיסוד היסודות שלה הוא שלטון החוק ולא שלטון המחוקק, שלטון המשפט ולא שלטון השופט." ~ בייחס לביטול החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת־עשרה
• "כיבוד הדדי זה אינו עניין של נימוסים תקינים והנהגה טובה בלבד אלא חיוניים לקיומה של מערכת שיפוט תקינה במיוחד בתחום המשפטי הרגיש של ענייני המעמד האישי... כיבוד הדדי זה נובע כדבריו של הנשיא זוסמן המנוח מן הצורך למנוע התערבותו של בית המשפט במלאכת בית הדין ולהיפך מפני תיקונו של עולם... ריצת בעלי הדין מבית המשפט למשנהו אינה הולמת את כבוד בתי המשט ולא של בתי הדין והיא נוגדת את הסדר הציבורי." ~ פרשת נגר (בד"מ 1/81)
• "מתן טובת הנאה כספית בתחום היחסים הפוליטיים, פגום ופסול הוא ואין נפקא מינא בין טובת הנאה כספית אישית לבין טובת הנאה כספית לגוף פוליטי בתור שכזה." ~ פסה"ד ז'רז'בסקי
• "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכול לפי נסיבות העניין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת." ~ ע"א 458/79 ניר נ' ניר פ"ד לה
• "אין אנו מוסמכים, ואין אנו רשאים, להבדיל באיזו צורה שהיא בערכו של האדם, בין עשיר ובין עני, בין שלם בגופו לבין בעל מום, בין בריא בנפשו לבין לקוי בשכלו. כל בני האדם, באשר נבראו בצלם אלוהים, שווים הם בערכם ובסגולתם." ~ ברע"א 698/86 יועמ"ש נ' פלוני

מתוך הספר "המשפט העברי - תולדותיו, מקורותיו, עקרונותיו"

• "קליטת המשפט העברי במערכת המשפטית של המדינה אין בה משום 'פגיעה' בעולמו של המשפט העברי, ואין בכוחה 'לחלן' את ההלכה. המשפט העברי לא יחוסן על ידי הכנסתו לבידוד, ולו יהא 'טהור' ו'משומר'. להיפך: הדרך הראשית להחייאת המשפט העברי ולהחזרתו לחיי המעשה היא על ידי קליטתו המחודשת במערכת המשפטית של המדינה העברית. רק בדרך זו יחזור המשפט העברי להתמודד עם הבעיות שהזמן גרמן, ורק מתוך התמודדות זו תופח בו מחדש רוח רעננה ומשיבת נפש, שיש עמה תסיסה של יצירה."
• "התורה הסמיכה את החכמים לקבוע פעם בפעם – בהתחשב עם 'הנהגת האדם המתחלפת לפי הזמן והאישים' – דינים שונים, שרעיונם היסודי הוא לעשות את הטוב והישר; יש שנתנו חכמים לדינים כאלה תוקף של נורמה משפטית שלמה, ויש שלא קבעוה אלא כנורמה, שיש לנהוג לפיה לכתחילה ובדרך חסידות. אלה ואלה מדבריהם של חכמים ומהווים חלק מהותי מכלל עולמה של תורה שבעל־פה, ומשום כך החכם והדיין עצמם – בהוראתם ובפסיקתם – מצווים ומפנים לנורמה המוסרית, כאשר אין בעניין הנדון בפניהם מקום לכפייה המתלווה לנורמה המשפטית."
• "כל עיון – ולו ראשוני בלבד – בתורה שבכתב, יביאנו למסקנה, כי על המצוות והדינים שבתורה נלוו דינים וביאורים רבים שניתנו בעל־פה או שהיו קיימים כנוהג, והם משלימים את האמור בתורה ונותנים משמעות למה שכתוב בה."
• "כאמור, לא נכללו במושג 'הלכה' עניינים לא נורמטיביים, ואלה כלולים במושג אגדה. אך קיימת זיקת גומלין מתמדת בין ההלכה והאגדה, דבר המוצא את ביטויו בדרכים שונות. חלק ניכר של האגדה מופיע לפנינו בדמות הפילוסופיה של ההלכה, כמסביר את טעמי ההלכה ונימוקיה. הנמקות אלה פזורות במרחבי האגדה התלמודית, הן הקשר לנורמות משפטיות מובהקות והן בענייני מצוות שבין אדם למקום. ולא זו בלבד, אלא שלעתים מזומנות הוסקו הלכות נורמטיביות מעניינים שבתחום האגדה. זיקת גומלין זו קיימת לא רק בספרות התלמודית, שההלכה והאגדה משולבות בה גם מבחינה ספרותית – שבסוגיה אחת סמוך העיון האגדי לדיון ההלכתי – ומבחינות אחרות, אלא אף בספרות שאחר התלמוד, שיש בה התחמה ברורה יותר בין שני חלקים אלה בעולמה של התורה שבעל־פה. גם בתקופה זו מוסיפה האגדה למלא את תפקידה כהנמקה וכרקע לדינים שונים שבמשפט העברי, ופעם בפעם מסתייעים פוסקים ומשיבים בהכרעותיהם המשפטיות ובמעשים שמתחום האגדה."
• "תנאי קודם לכל מעשה שצריך להתקבל בציבור הוא – הכנתו של אותו ציבור לקראת המעשה."
• "מערכת ההלכה היא סימפוניה אדירה ובה צלילים רבים ושונים, ובכך גדולתה ויופייה. וזקוקה היא בכל דור ודור לאותו מנצח גדול, בעל השראה וחזון, שיגלה בסימפוניה מרובת צלילים זו אותה אינטרפרטציה שדורו ובעיותיו שומעים אותה וצריכים לה."

מתוך הספר "מעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה"

• "נוטה אני להוסיף ולומר כי המילה 'הלכה' טומנת בחובה גם משמעות נוספת של יצירתיות: היינו שחכמי ההלכה ראו עצמם מצווים ללכת, להוליך את ההלכה באופן יצירתי ובהתאם לנסיבות תקופתם. ההלכה 'הולכת'."
• "בעולמה של יהדות, יסוד מוסד ביחסים שבין בני הזוג מצא את ביטויו המרשים והמאלף עוד בתקופת התלמוד: 'אוהב את אישתו – כגופו, ומכבדה – יותר מגופו' (יבמות סב, ב; רמב"ם, משנה תורה, הלכות אישות, טו, יד), ביטוי בעל משמעות הלכתית־משפטית מובהקת, שלא מצאתי לו אח ורע בשום מערכת הגותית ומשפטית אחרת, לא באותם ימים קדומים, ולא בימים הרבה יותר מאוחרים."

מתוך הספר "כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל"

• "מטרתם של הליכי ההוצאה לפועל היא לממש את פסק דינו של בית המשפט על ידי ירידה לנכסי החייב, ולא על ידי ירידה לחייו של החייב."

מתוך מאמרים, נאומים וראיונות

• "גם כאשר אמר בית המשפט את דברו לא ותרן ישראל. לעתים תכופות מדי ומזומנות מדי אין בפסק הדין כדי להשביע את רעבון ההתדיינות של בעלי הדין, וחוזרים ופונים הם לערכאת הערעור. ועל כגון דא מתרעם אבי הנביאים כאמור בספר דברים, פרק א, פסוק יב 'איכה אשא לבדי טרחתכם ומשאכם וריבכם' ואומר הספרי 'מלמד שהיו ישראל טרחנים'." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", הפרקליט לה, 4
• "עצה לעורכי הדין בהופיעכם בפני שופטי ישראל מצווים אתם, כידוע, להגיש עיקרי טיעון; אך בכך לא סגי. צריך שיהא גם עיקר לטיעון, שייאמר בשום שכל ובהגיון, ולא כל המרבה דברים מביא ישועה ללקוחו." ~ "מלאכה שיש עמה חכמה", דברים לעורכי דין חדשים, הפרקליט לה, 4
• "השילוב בעולמו של העם היהודי ובעולמה של היהדות בין דת ולאום, בין דת ומשפט ובין דת וכל ערכי היסוד האחרים, הוא כה אורגני ומהותי עד שיכול אתה אמנם לתחום תחומים ביניהם ובתוכם, אך אין אתה יכול ומסוגל להפריד ביניהם." ~ "מבעיות ההלכה והמשפט במדינת ישראל"
• "השנים היפות בחיי, לא היו שנותיי באוניברסיטה, וגם לא אלו שעשיתי בבית המשפט העליון. השנים היפות ביותר היו שמונה השנים שעשיתי בישיבת חברון, בלימוד של שש עשרה שעות ביממה, עם אוכל ותנאים שלא היו מן המשובחים ביותר. זהו מקום שאתה נכנס אליו בלי תעודות, ויוצא בלי תעודות, ממש תורה לשמה, לימוד שאין לו אח רע באף מקום אחר בעולם."
• "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של אהרן ברק על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית מלוא כל הארץ כבודו, שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר "כבודו, אהרון ברק"
• "זאת תורת המנהיגות והשלטון במורשת ישראל – שיהיו סובלים כל אחד ואחד, כל קבוצה וקבוצה, לפי דעתם ולפי השקפת עולמם. וזה סודן של הסובלנות ושל ההקשבה לזולת וזהו כוחה הגדול של זכות הבעת הדעה לכל אחד ואחד ולכל ציבור וציבור, שלא זו בלבד הכרחיים הם למשטר תקין ונאור אלא אף חיוניים לכוחו היוצר. שהרי בעולם הריאלי, 'שני יסודות מתנגדים זה לזה מתלכדים יחד ומביאים לידי הפריה, ומכל שכן העולם הרוחני'."
• "דומה עליי ששופט, ובמיוחד שופט בבית המשפט העליון, שזוכה להגיע לגיל גמלאות, והוא בריא בגופו ושלם בנפשו, שמן הראוי שיברך ברכת הגומל. ולולא דמיסתפינא, אומר הייתי שברכת הגומל וברכת גמלאות, מאותו שורש יהלכון." ~ "בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי"

נאמר עליו

• "בחיי המשפט העברי – והם חיי שלושת אלפים שנה – אירע מאורע גדול עם יציאת ספרו המונומנטלי של מנחם אלון לאור." ~ חיים כהן
• "ידידי מנחם אלון יזכור אל נכון שכשהוא לא עסק בתורה לשמה בלבד, אלא ישב איתי במשרד המשפטים, ואנחנו היינו צרכים לכתב למדינה את ראשית חוקיה, אחת המשימות שעמדה לפנינו הייתה להחיות את המשפט העברי ולהכניס במידת האפשר את הלכות המשפט העברי לתוך חוקי המדינה, לעשות אותם לחוקי המדינה." ~ חיים כהן
• "כל מי שמכיר את הפסיקות של השופט מנחם אלון יודע שהוא היה אחד מגדולי הליברלים, אבל הוא אף פעם לא נופף בזה ואמר 'אני מכתיב למחוקקים מה לעשות'. הוא עשה את הדברים בטעם ובחן, בלי לעורר פרובוקציה." ~ בן-דרור ימיני
• "בזכותו למדתי עד כמה מתקדם המשפט העברי בתחומים מסוימים, אפילו יותר משיטות המשפט המודרני, שלא לדבר ביחס לשיטות משפט קדומות." ~ משה נגבי

לקריאה נוספת

• אביעד הכהן (עורך), נשמה יתירה במשפט: אמרות ולקוטות ממשנתו של מנחם אלון, הוצאת מוזאיקה, 2004
• אביעד הכהן, מנחם אלון: חכם המשפט וחכם במשפט, שערי משפט (תשע"ג), עמ' 9 - 97

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מנחם אלון

טקסט בוויקיטקסט: בית המשפט העליון ופלורליזם שיפוטי (מנחם אלון)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנחם אלון