בן-דרור ימיני

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בן-דרור ימיני, 2015

בן-דרור ימיני (נולד ב־17 באפריל 1954) הוא עיתונאי, בעל טור, עורך ופובליציסט ישראלי, עורך דין בהכשרתו. כתב בעיתון "מעריב(וצ)" ובשנת 2014 עבר לכתוב בעיתון "ידיעות אחרונות(וצ)".

בשנות ה-80 של המאה ה-20 היה אקטיביסט מזרחי. מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה(וצ) מרבה ימיני לכתוב נגד מה שהוא רואה כהסתה נגד ישראל בארץ ובעולם מצד פלסטינים, פעילי שמאל רדיקלי ואחרים. הוא מכנה זאת "תעשיית השקרים",[1] פעילות של אידיוטים שימושיים ו"אנטישמיות במסווה של אנטי־ציונות" או "אנטישמיות פוליטיקלי קורקט".[2]

מתוך טוריו[עריכה]

הסכסוך הישראלי-פלסטיני והאנטישמיות החדשה[עריכה]

  • "גולדסטון ביצע פשע מוסרי. לא נגד מדינת ישראל, אלא נגד זכויות האדם. הוא הפך אותן לנשק של משטרים חשוכים. גולדסטון לא התרשל. הוא עשה זאת בזדון... ככל שנחשפים פרטי הדוח הזה, מתברר שמדובר בעלילה." ~ בן דרור ימיני, גולדסטון הוא הפשע (תרגום לאנגלית ושפות אחרות), באתר nrg מעריב, 26 בספטמבר 2009
  • "יש מחאה. נגד ישראל. כמעט רק נגד ישראל. מיליונים נהרגים בעולם. אבל ההפגנות, המאמרים, העצרות – בעיקר נגד ישראל. רוב החלטות מועצת זכויות האדם של האו"ם, בגלגולה הקודם והנוכחי – הן נגד ישראל. נכון שהתרומה של ישראל לאלימות בעולם היא אפסית, אבל רוב המחאה העולמית נגדה [...] המחאה המניפולטיבית והארסית נגד ישראל, מרפדת את הדרך לשתיקת העולם החופשי לנוכח מעשי הטבח והפשעים נגד האנושות שמתבצעים באמת. אין מחאה עולמית נגד מעשי טבח. יש מחאה מופרכת ומוגזמת נגד ישראל. אין כאן מוסר אנושי. יש כאן צביעות והונאה פוליטית." ~ בן דרור ימיני, העולם שותק, אלא אם מדובר בישראל, באתר ynet‏, 31 באוקטובר 2016 (באנגלית: בן-דרור ימיני, World is silent, except when it comes to Israel, אתר ynet News,‏ 31 באוקטובר 2016)
  • " 'בצלם(וצ)' אינו מייצג את המאבק למען זכויות אדם. שני הגופים הללו ['בצלם' וש"ס] נוסדו על רקע מחאה ראויה. שני הגופים הללו התדרדרו למחוזות אפלים ומסוכנים. כל עוד אחד כמו אבו חוסיין יושב ב'בצלם', וכל עוד חבריו למועצה יושבים אתו שם, אז מותר לחשוד שבין שמירה על זכויות אדם, בנוסח עוז, מטלון ויהושע, לבין הפיכת ישראל למפלצת, בנוסח אבו חוסיין, המטוטלת נעה לכיוון השני." ~ בן-דרור ימיני, בצלם, ש"ס, הסתה ונאציפקציה, באתר nrg מעריב, 19 ביולי 2013

השמאל בישראל – בין שמאל ציוני לשמאל רדיקלי[עריכה]

  • "ביום שני נתקלתי בד"ר יורם פרי, לשעבר עורך 'דבר', לשעבר חבר הנהלת הקרן החדשה לישראל, ולשעבר חבר מפלגת העבודה. הוא התחיל בהתקפה: איך אתם מנהלים מסע כל כך מקרתיסטי נגד הקרן החדשה? אז ככה, אמרתי לו, המקרתיזם האמיתי הוא של מי שהופך את מדינת ישראל למצורעת. הרי לא מדובר ב'חשיפת מידע'. מדובר בשורה של גופים עם אג'נדה פוליטית מוצהרת, שהמכנה המשותף שלהם הוא התנגדות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית." ~ בן-דרור ימיני, מיהו שמאלני?, באתר nrg,‏ 6 בפברואר 2010
  • "השמאל ההיסטורי הקים את מדינת ישראל. השמאל ההיסטורי הוא ציונות, עלייה, חלוציות, בנייה, הקרבה והגשמה. ללא השמאל ההיסטורי לא הייתה קיימת מדינת ישראל. [...] משהו קרה לשמאל הזה. לחלקו. פעם ועוד פעם כתבתי בעבר על השמאל האנטי־ציוני. אלא שעשיתי לעצמי עבודה קלה. משום שההבחנות כבר הפסיקו להיות כל כך פשוטות. ופרשת הקרן החדשה מבהירה את העניין. הקרן נשלטת על ידי 'בוגרי' השמאל ההיסטורי. הם חלק מהמחנה הציוני. הם באים ממפלגת העבודה וממרצ. לא מבל"ד ולא ממק"י. והנה, הם אלה שמצויים במוקד המחלוקת. משום שאת ההון שהם מגייסים הם מעבירים גם לעמותות שמצויות בקצה האנטי־ציוני." ~ בן-דרור ימיני, מיהו שמאלני?, באתר nrg,‏ 6 בפברואר 2010
  • "כל זמן שהקרן [ הקרן החדשה לישראל(וצ) ] הולכת לישון עם עדאלה ועם זוכרות, שלא תתלונן על כך שהכתם של שנאת ישראל מופיע לה על המצח." ~ בן-דרור ימיני, מיהו שמאלני?, באתר nrg,‏ 6 בפברואר 2010
  • "אצלנו זה קרה השבוע – מבול של התבטאויות גזעניות, פשיסטיות, כולן ממחנה ה"נאורים". יאיר גרבוז(וצ) היה רק הסנונית. אחריו הגיע הזרם הגדול. רציתי להוסיף שמדובר בקומץ קטן של גזענים. רציתי לומר שזה לא השמאל. אבל אין צורך בעוד הונאה עצמית. אין צורך בטיוח. הבעיה היא שהשמאל הישראלי מחבק את הגזענים ומסתחבק איתם. הבעיה היא שרבים מדיי בשמאל הופכים את ישראל למדינה חשוכה, נאצית, גזענית. [...] למען הסר ספקות יש בשמאל רבים שחפים משמץ של גזענות. הבעיה היא שבקושי שומעים אותם. הבעיה היא שהגזענים זוכים לתמיכה במרחב שמצוי בשליטת השמאל. ולכן, כל עוד השמאל מעניק להם במות מכובדות, כל עוד השמאל אינו מקיא מתוכו את הגזענים – השמאל שותף לגזענות הזו." ~ 20 במרץ 2015[3]
  • "והנה, לפי הקמפיין המרושע של 'הארץ(וצ)', חבורת לאומנים מסוכנים זממה תוכנית לימודים על זוועות השואה כדי להחדיר בילדים רכים שנאת זרים. במקום דיון ציבורי, קיבלנו חגיגה של דמגוגיה. העובדות לא הפריעו ל'הארץ' לפרסם מאמרים על 'השר שיצא מדעתו', ועל 'הפגיעה הרעה' של היוזמה שתגרום ל'התפרצויות של שנאה ואלימות', כשהקמפיין מתובל במילות הקוד הקבועות על 'לאומנות, כוחניות, קורבניות, שנאת הזר והאחר'. [...] אלה העובדות. זה לא הפריע לעיתון 'הארץ' לנהל עוד קמפיין שהופך את ישראל לפשיסטית. זה לא ברור איך אף אחד ב'הארץ' לא טרח לבדוק את העובדות הפשוטות. זה לא ברור איך הם יצאו לקמפיין שאין בו מילה אחת של אמת. זה לא ברור איך בקלות בלתי נסבלת הם הצליחו לקחת מערך לימודים לעידוד הגישה ההומניסטית, לעוד פרויקט לאומני ופשיסטי." ~ על הקמפיין של עיתון "הארץ(וצ)" נגד לימוד השואה (בן-דרור ימיני, העיתון שיצא מדעתו, באתר nrg מעריב, 8 בנובמבר 2013)
  • "אתר 'פרספקטיבה', שעוסק שעוסק בחשיפת טעויות, שקרים והטעיות של עיתונים בארץ, ולא רק 'הארץ(וצ)', בדק וחשף עשרות טעויות בתרגום לאנגלית של 'הארץ'. כל הטעויות היו רק בכיוון אחד: הסתה נגד ישראל. מכיוון שלא מדובר בטעות, אלא בהטעיה שיטתית וחד־כיוונית, מעניין מה היה קורה אם כנס על התקשורת הישראלית היה זוכה לכותרת: 'האם יש דמיון בין התעמולה האנטי־ציונית בעיתון "הארץ" לבין התעמולה ה...?'. כאן אני נעצר. אין צורך לרדת לרמה שלהם." ~ בן-דרור ימיני, העיתון שיצא מדעתו, באתר nrg מעריב, 8 בנובמבר 2013
  • "מול אלפי אוהדים מריעים, נשא איסמעיל הנייה, ראש מדינת החמאס, נאום מתלהם לרגל יום השנה השני לעסקת גלעד שליט. היו על כך לא מעט דיווחים בכלי התקשורת בישראל. אבל איכשהו, דווקא החלק המעניין ביותר, הושמט כלא היה. הנייה דיבר שם על תפקידם של ארגוני זכויות אדם במסגרת התפיסה האסטרטגית של תנועת החמאס. וזה מה שאמר התומך הנלהב של ארגוני זכויות אדם והחברה האזרחית: [ציטוט חלקי מדברי הנייה, הציטוט המלא במקור המצורף] 'אנו שמים מבטחנו בתמיכה של הליברלים בעולם ... ברכות לכל ארגוני החברה האזרחית וארגוני זכויות האדם, אשר פעלו למען שבירת המצור מעל עזה והמאבק נגד הגדר וההתנחלות.' [סוף ציטוט] (תודה למזרחן יהונתן דחוח-הלוי(וצ) על התרגום ועל הדיווח). באותו נאום הבהיר הנייה שכל הסדר עתידי כולל לא רק את 'זכות השיבה' אלא גם את 'פלסטין במלואה'. 'המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות', אמר קרל פון קלאוזביץ. אצל הנייה זה קצת שונה: 'פעילות ארגוני הזכויות אינה אלא המשך המלחמה להשמדת ישראל בצורות אחרות'. התמונה מתבהרת. יש גופים ופעילים שהכותרת של 'זכויות אדם' אצלם איננה אלא הונאה. אבל יש אחרים שמתכוונים לזכויות אדם, לפיוס ולשלום. זה המבחן שלהם. החמאס רוצה את ההפך הגמור. זו לא ה'הסברה' הישראלית שמבהירה את הדברים. זה ראש החמאס בכבודו ובעצמו. עכשיו נותר רק לבדוק, כמה מהם ימשיכו להיות האידיוטים השימושיים של החמאס." ~ בן-דרור ימיני, העיתון שיצא מדעתו, באתר nrg מעריב, 8 בנובמבר 2013
  • "כאשר אין לאיש שמאל מה לענות לאיש ימין, זה רק עניין של דקות עד שתופיע המילה 'פשיסט' או 'גזען'." ~ יולי 2019 (מקור)

תקשורת[עריכה]

  • "באשר למהות, פסק הדין חושף את המניפולציה. את הבישול. מדובר בהטעיה רבתי. זה לא הפריע לרוב העיתונאים להתבכיין על 'התערבות השופט בשיקולי עריכה'. הבלים. יש הבדל בין חופש הביטוי לזכות הבישול וההטעיה. מה שעשתה התוכנית 'עובדה' לסרן ר' מצוי במתחם של מה שעשה גולדסטון למדינת ישראל. מניפולציה". ~ על פסק הדין בתביעה של סרן ר' נגד אילנה דיין (בן-דרור ימיני, שבויים במניפולציות, באתר nrg,‏ 19 בדצמבר 2009)

חוק ומשפט[עריכה]

  • "הרוב הישראלי צריך להתקומם. זכותו להתקומם. אבל הוא מוזמן לעשות זאת באמצעות הקלפי. לא באמצעות קיצורי דרך. בג"ץ, במקרה דנן, הגן על הרוב מפני אפליה לטובה של המיעוט. הרוב באמת זקוק להגנה. לא באמצעות בג"ץ. באמצעות מחאה פוליטית והצבעה פוליטית." ~ בן דרור ימיני, ביטול הקצבה לאברכים היא צודקת אך פסולה, באתר nrg,‏ 15 ביוני 2010
  • "גם בישראל נפסלו חוקים והחלטות שלטוניות. אף אחד מהם לא סבל מתסמונת 'עריצות הרוב'. אפשר היה להתווכח עליהם, אבל לא התנוסס מעליהם דגל שחור. להפך. בית המשפט השליט את רצון המיעוט, תוך שימוש באמת המידה של 'הציבור הנאור'. הנשיא לשעבר, אהרן ברק, השתמש בכלי הזה באופן כל כך מפחיד, עד שמשפטן אמריקאי דגול, ריצ'רד פוזנר, הדביק לו את הכינוי 'פיראט משפטי'. בצדק." ~ בן-דרור ימיני, בין עריצות לסרבנות, באתר ynet‏, 19 בדצמבר 2016
  • "לא כל חוק או החלטה שלטונית שזוכים לביקורת נוקבת בתקשורת הם ביטוי לפשיזם או לפגיעה בדמוקרטיה. רחוק מכך." ~ בן-דרור ימיני, בין עריצות לסרבנות, באתר ynet‏, 19 בדצמבר 2016
  • "מלכתחילה היה ברור שלא רק שחוק הלאום לא יועיל, אלא שהוא בעיקר יזיק. וככל שחולפים הימים מתברר שהנזק גדול הרבה יותר ממה שהיה נדמה. גל מאמרים וגינויים בעולם, טענות על 'אפרטהייד', ואפילו ניצני סרבנות בקרב הדרוזים. אבל, צריך להוסיף, זה אכן חוק מיותר ומזיק. זה לא חוק גזעני. ומיום ליום מתברר שלמרות שהחוק מיותר, קמפיין 'החוק גזעני' הולך ויורד מהפסים, והוא מזיק יותר מהחוק." ~ בן-דרור ימיני, מסכת נזיקין, באתר ynet‏, 2 באוגוסט 2018

שונות[עריכה]

  • "אבל בישראל, כמו בישראל, כבר האשימו את הכיבוש. ספק אם אפשר לקבל את זה ביותר מטומטם. אבל מתברר שדווקא אפשר." ~ על פרשת ה"אונס" באיה נאפה, בן דרור ימיני, זה לא הכיבוש, באתר ynet‏, 29 ביולי 2019
  • אין שום צורך להדביק את ההתבהמות לכיבוש, ובוודאי שאין צורך לוותר על הליברליות, החופש והשוויון. אבל יש צורך להתבונן בגידולי הפרא, ממצעד הגאווה שהפך למצעד זימה ופרסום שכולו החפצה ועד ה"זורמים" וה"זורמות" של איה נאפה. ~ על פרשת ה"אונס" באיה נאפה, בן דרור ימיני, זה לא הכיבוש, באתר ynet‏, 29 ביולי 2019

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ בן דרור ימיני, "The trap of self-delusion", באתר nrg (באנגלית)
  2. ^ נעמי לויצקי ובן-דרור ימיני, בן-דרור, תרגיע, באתר nrg,‏ 30 באפריל 2010. ציטוט: "עמדת המוצא שלי היא שהאנטי־ציונות, בחלקה הגדול, היא אנטישמיות פוליטיקלי-קורקט."
  3. ^ תקציר המאמר בעברית, בעמוד הפייסבוק של בן-דרור ימיני, 20 במרץ 2015