אהרן ברק

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהרן ברק, 2008

אהרן ברק (נולד ב־16 בספטמבר 1936), שופט ישראלי, נשיא בית המשפט העליון (1995 - 2006), היועץ המשפטי לממשלה (1975 - 1978) ודיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

כללי[עריכה]

  • "החשיבות של היחיד, של האדם."
  • "בתחום הפוליטי קשה לנתק את הקשר בין הדעה לבין מי שמביע אותה."
  • "המדינה מצד אחד והפרט מצד שני ומה שמתבקש מכך הוא חיפוש האיזון בין הפרט לבין הכלל. בין הקולקטיב לבין היחיד."
  • "אין לי זמן לבזבז זמן."
  • "אני רץ למרחקים ארוכים, מבקרי רצים למרחקים קצרים."
  • "דין ידלין כדין בוזגלו." ~ מכונה מבחן בוזגלו. נאמר בעת שהיה היועץ המשפטי לממשלה, 1976
  • "הייתי עושה הרבה יותר. אפשר היה לעשות הרבה יותר. צריך היה לעשות הרבה יותר."[1]
  • "יציבות בלא שינוי היא שקיעה. שינוי בלא יציבות הוא אנרכיה."[2]
  • "האמת איננה הערך היחיד. המשפט אינו מבוסס על הגישה כי תתגלה האמת, גם אם ייחרב העולם. האמת איננה הערך היחיד אשר התהליך השיפוטי צריך להגשימו. במקרים מסוימים עלול גילוי האמת לפגוע קשות בפרט, בכבודו, בחירותו, בשלמותו הגופנית והנפשית, בפרטיותו ובשמו הטוב – עד כי המשפט מוכן לוותר על גילוי האמת. ההתחשבות בערכים אלה אינה נעשית בדרך של העדפתם על־פני האמת. ההתחשבות נעשית בדרך של איזון בינם לבין האמת. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי – בין ערכים מתנגשים. דווקא החיפוש אחר ערכים – ובהם החיפוש אחר האמת – מביא את המשפט לצורך לאזן בין ערכים מתנגשים. במקום בו קיים ערך, קיים גם ערך נוגד. התזה מלווה תמיד על־ידי האנטיתזה. המשפט מחפש את הסינתזה."

משפט[עריכה]

  • "מלוא כל הארץ משפט."
  • "אין פעולות (מעשים או מחדלים) שהמשפט אינו חל עליהם. כל פעולה נתפשת בעולם המשפט. כל פעולה ניתנת 'להיכלא' במסגרת המשפט. אפילו הפעילות בעלת הגוון הפוליטי ביותר - כגון עשיית שלום או מלחמה - נבחנת באמות־מידה משפטיות."
  • "בזמן שאני יושב במשפט – אני עומד למשפט."
  • "העדר הצורך לעמוד לבחירה מחודשת מדי פעם בפעם, מאפשר לשופט לשקף את ה'אני-מאמין' הבסיסי של האומה, גם אם לאור אירועי השעה אין החברה נאמנה ל'אני-מאמין' זה" ~ "פרשנות חוקתית", עמ' 234'
  • "הבחירה בין האופציות החוקיות היא סובייקטיבית לשופט עצמו" וגם "השקפתו על החברה, המשפט, השיפוט והחיים היא המכוונת את דרכו" ~ "על השקפת עולם", עמ' 484
  • "כמשפטנים, איננו מוגבלים לפירושו ולהפעלתו של הדין הקיים. אנחנו חוד החנית של השאיפה לדין רצוי יותר וטוב יותר [...] אנחנו הארכיטקטים של השינוי החברתי. לנו הכישורים לבנות שיטה משפטית טובה יותר, צודקת יותר. אנחנו איננו רואים את תפקידנו כמוגבל לטכנאות המשפטית; אנחנו רואים את תפקידנו ככולל את המדינאות המשפטית"
  • "הנני רואה עצמי כשופט הרגיש לתפקידו בחברה הדמוקרטית שלנו. הנני לוקח את המטלות המוטלות עליי – ובמרכזן ההגנה על החוקה והדמוקרטיה – ברצינות רבה. חרף הביקורת הנשמעת לא פעם – והיא לעתים קרובות עוברת לפסים אישיים היוצרים סכנת חיים מאלימות של קיצונים – הנני ממשיך בדרכי זו שנים רבות. הנני סבור כי בכך אני משרת נכונה את שיטת המשפט שלי."
  • "הפער בין החיים לבין המשפט גורר עמו חוסר יציבות, שלא ייפסק, כל עוד המשפט לא ישנה עצמו. כמו הנשר בשמים, השומר על יציבותו רק כאשר הוא בתנועה, כך גם המשפט יהא יציב, רק כאשר ינוע. דין שאין בו 'אמת', לעולם אין בו יציבות. זאת ועוד: נכונותו של השופט להודות בטעותו ונכונותה של השיטה להתאים עצמה למציאות המשתנה תוך שינוי הלכות הנראות כמוטעות, סופן להגביר את ההערכה לשופט ולמערכת השפיטה." ~ רעא 1287/92 אבנר בוסקילה נ' שאול צמח, פ"ד מו(5) 159
  • "דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו." ~ בגץ 4267/93 אמיתי - אזרחים למען מינהל תקין וטוהר המידות נ' יצחק רבין, ראש ממשלת ישראל, פ"ד מז(5) 441
  • "המטרה של הרעיון שלי, להגן על הבמה (התקשורתית) לא רק מהשלטון אלא גם מבעלי העיתון עצמו. לא רק להגן מצנזורה חיצונית, אלא גם מצנזורה פנימית. האימרה כי כוח עשוי להשחית, נכונה לא רק בתחום הציבורי אלא גם בתחום הפרטי".
  • "ייחודם של דיני המס הוא בכך שהם בגדר אמצעי כופה, שעל־פיו ניטל רכושו של הפרט ומועבר לרשות הכלל, כדי להגשים מטרות פיסקליות וחברתיות. ייחוד זה של דיני המס מחייב רגישות מיוחדת בפרשנות דיני המס." ~ פרשנות דיני המסים, "משפטים" כ"ח, תשנ"ז
  • "מבין מגוון המשמעויות הלשוניות (הרגילות או המיוחדות) של חוק מס, תקבע המשמעות המשפטית על פי התכלית המונחת ביסוד חוק המס. תכלית זו תיקבע על פי לשון החוק, ההיסטוריה שלו, וערכי היסוד של השיטה. כאשר מקורות אלה אינם מאפשרים גיבוש תכלית סופית, יתפרש החוק באופן המקל עם מי שאמור לשאת במס." ~ פרשנות דיני המסים, "משפטים" כ"ח, תשנ"ז
  • "אני מציע כי במקרים מסוימים נרחיב המסגרת ונאפשר לבית המשפט, לפי שיקול דעתו, להעניק סעד לעותר שכל האינטרס שלו הוא בעמידה על עקרון שלטון החוק. ננהג כך כאשר העתירה נוגעת לענין שעל פי מהותו וטבעו אין למצוא בו כלל עותר בעל אינטרס על פי המבחנים המקובלים. אם לא נתיר הרצועה במקרה זה, לעולם לא יושיט בית המשפט סעד, ונמצא עקרון שלטון החוק נפגם… בעיקר ננהג כך כאשר הבעיה המתעוררת היא בעלת אופי קונסטיטוציוני כגון היחס בין חוק רגיל לחוק-יסוד. במקרים אלה מן הראוי לפתוח את שעריו של בית המשפט, בלי לבדוק יתר על המידה בדבר האינטרס, ובלבד ששלטון החוק מחייב זאת."

דמוקרטיה ומשטר[עריכה]

  • "דמוקרטיה נלחמת כשידה האחת קשורה לה מאחור."
  • "אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו."
  • "חוות הדעת שלו מחייבת, לא משום שהוא אומר את זה, אלא משום שהחוק אומר את זה ומשום שבית המשפט העליון אמר את זה". ~ על היועץ המשפטי לממשלה
  • "המבנה החוקתי שלנו הוא מבנה רעוע, פגום ושברירי מאוד, וכל גחמה של חבר כנסת זה או אחר, שפתאום יש לו איזשהו רוב מקרי בכנסת, יכולה להפוך הכול. לכן אני אומר תמיד שצריך לשאוף למבנה חוקתי ממוסד בצורה ראויה."
  • גזענות פוגעת בכבוד האדם ובשוויון שבין בני האדם. הגזענות חותרת תחת הסדר החברתי, הסובלנות החברתית ושלום הציבור... יש בה סתירה למהותה ולאושיותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית." ~ ע"פ אלבה נ' מדינה ישראל, 1996
  • "חופש הביטוי משתרע גם על חופש הביטוי הגזעני. עם זאת, ביטוי זה פוגע בערכים אשר הדמוקרטיה רשאית להגן עליהם, כגון כבוד האדם והשוויון. גזענות הרסנית למרקם החיים הדמוקרטי... המלחמה בה היא מלקחיה החשובים של ההיסטוריה שלנו. על כן רשאית כל דמוקרטיה לפגוע בחופש הביטוי בכל הנוגע לביטוי הגזעני." ~ ע"פ אלבה נ' מדינה ישראל, 1996
  • "חשוב לזכור שדמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה שפוגעת בזכויות אדם היא בעיניי לא דמוקרטיה. אחרי הכול, גם המפלגה הנאצית נבחרה על ידי רוב דמוקרטי."
  • "חשבנו שכבר ברור לגמרי שזכויות אדם הן חשובות, כן אפשר להגביל אותן אבל כשזה מידתי, ושאין סכנה לביקורת שיפוטית ושאין סכנה לבתי משפט וכו' ולפתע פתאום אנחנו מגלים שהקרקע מתחילה לרעוד."
  • "שבירת הכלים עשויה ללבוש צורות שונות. היא באה לידי ביטוי בביקורת שלוחת רסן על פסק הדין; היא תוקפת את עצם הלגיטימיות של ההכרעה השיפוטית; היא מתבטאת בקיום דיונים בכנסת כאשר ההליך תלוי ועומד…"
  • "בלא הגנה על זכויות האדם אין קיום, ואף אין צידוק, לדמוקרטיה… ללא זכויות אדם, אין קיום לדמוקרטיה. נטלת מהדמוקרטיה את זכויות האדם, והדמוקרטיה איבדה את נשמתה."

בית המשפט העליון[עריכה]

  • "צריך להבין שבית המשפט העליון הוא משפחה אחת, גם אם יש דעות שונות. טובתה של המדינה היא שיהיה בית משפט קוהרנטי, שהיחסים בו יהיו כמו במשפחה, עם כל חילוקי הדעות. אי־אפשר להכניס למערכת הזו מישהו שאיננו חלק מהמשפחה."
  • "אמת המבחן המדריכה אותנו היא תחושת הצדק וההגינות של הציבור הנאור בישראל" ~ "שופטים בשר ודם", כאן 11.
  • "אני רואה בזה אגב גְּדוּלָּה של נשיא של בית משפט שמצליח להביא את כל השופטים להגיע לפה אחד. כשאני הייתי נשיא עשיתי כל מאמץ להגיע להסכמה של פה אחד".
  • "אם עד כה ניתן לשופטים 'נשק קונבנציונלי' לטיפול בחקיקה בדרך הפרשנות וליצירת משפט מקובל ישראלי, הרי עתה ניתן לשופטים 'נשק לא קונבנציונלי', המאפשר ביטולו של דבר חקיקה שאינו מקיים את דרישות חוקי היסוד." ~ על המהפכה המשפטית

החברה הישראלית[עריכה]

  • "השורשים הדמוקרטיים שלנו לא עמוקים. העליות השונות, גם ממדינות ברה"מ לשעבר וגם ממדינות האסלאם, לא באו מתרבות שלטון דמוקרטית, לכן, מבחינת רוב האוכלוסייה הישראלית, המושג 'דמוקרטיה' פירושו שלטון הרוב, וזו תפיסה דלה מאוד של דמוקרטיה." ~ בראיון למוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות
  • "אני רואה במדינה, מדינה שהיא בעלת ערכים יהודים ודמוקרטים. מצד שני, אני מאמין שזוהי מדינת כל אזרחיה. אני סבור שהערבים כאן, ככל אזרחים אחרים, זכאים לשוויון. באחד מפסקי הדין תיארתי זאת באומרי שליהודים יש מפתח מיוחד כדי להיכנס למדינה הזאת. זהו חוק השבות. אבל ברגע שאנו בבית, כאן במדינה, כולנו שווים."
  • "אם תשאלו ישראלי אם הוא מצדד בשוויון לערבים, הוא ייאמר שכן, כמובן. ואם תשאלו אותו האם אתה בעד גירוש הערבים, הוא יגיד שכן, כמובן – והוא לא ירגיש שיש סתירה בין אמירות אלה." ~ מתורגם מאנגלית[3]

על אחרים[עריכה]

  • "יש לה אג'נדה ולכן אני מתנגד למינוי. ואג'נדה זו אינה מתאימה וראויה לבית המשפט העליון... לולא רות הייתה מעלה את דעותיה באשר לתפקיד בית המשפט העליון, לא הייתי שואל את דעותיה והייתי מסכים למינוי שלה. מעולם לא שאלנו שופטים את עמדותיהם בנוגע לתפקיד שופט בית המשפט העליון. ולדעתי, זוהי הדרך הנכונה, תפיסת התפקיד צריכה להתפתח במהלך התפקיד. בעניין של רותי זה נשבר. היא מועמדת לא בגלל שהיא מוכשרת אלא בגלל שהיא באה עם אג'נדה." ~ על פרופ' רות גביזון[4]
  • "אם היית עושה לי את האיום הזה, הייתי מתפטר והייתי אומר לכל שופטי בית המשפט העליון להתפטר. אם יהיו איומים, כולנו יוצאים לגמלאות, ואציע את זה לכל חברי." ~ לשרת המשפטים איילת שקד, לגבי ההצעה לבטל את הווטו של שופטי בית המשפט העליון בוועדה למינוי שופטים.
  • "הרי כבר עכשיו בא שר המשפטים ואומר לבית המשפט כך: קח את האקדח, שים אותו ליד הרקה שלך. אם אתה מחליט כמוני, כמו שאני רוצה, האקדח לא יירה. אבל אם תחליט לא כמו שאני רוצה, האקדח יורה והסמכות שלך נופלת." ~ על שר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן,כשהציע רפורמות במערכת המשפט, ראיון בהארץ
  • "אני מציע שלא נשתמש בשמו של ידלין בדיון, אלא נקרא לו בשם בוזגלו, כדי שלא נרגיש אי נוחיות כאשר אנו עוסקים בחשדות בפלילים." ~ באחד הדיונים הפנימיים במהלך חקירתו של אשר ידלין בזמן ששימש יועץ משפטי לממשלה, 1976

נאמר עליו[עריכה]

  • "מהמשפטנים המשפיעים ביותר בעולם." ~ דניאל פרידמן
  • "לאהרן ברק יש תכונות אישיות נפלאות. הוא באמת איש חמודות. אדם חביב מאוד המוכן לעזור לבני אדם ורגיש מאוד ביחסים אישיים. ואולם יש אצל אהרן ברק איזו תכונה שאיננה נראית לי. יש בו איזו עקשנות. וכאשר הוא רואה לנגד עיניו מטרה שבעיניו היא נכונה וראויה, הוא חייב להשיג אותה יהא אשר יהיה." ~ משה לנדוי
  • "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של ברק על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית מלוא כל הארץ כבודו, שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מנחם אלון[5]
  • "אהרן ברק הוא פיראט שיפוטי, אשר בתבונה מנצל את הואקום הפוליטי והחוקתי כדי לחזק את כוחו." ~ ריצ'רד פוזנר
  • "גם בישראל נפסלו חוקים והחלטות שלטוניות. אף אחד מהם לא סבל מתסמונת 'עריצות הרוב'. אפשר היה להתווכח עליהם, אבל לא התנוסס מעליהם דגל שחור. להפך. בית המשפט השליט את רצון המיעוט, תוך שימוש באמת המידה של 'הציבור הנאור'. הנשיא לשעבר, אהרן ברק, השתמש בכלי הזה באופן כל כך מפחיד, עד שמשפטן אמריקאי דגול, ריצ'רד פוזנר, הדביק לו את הכינוי 'פיראט משפטי'. בצדק." ~ בן-דרור ימיני, בין עריצות לסרבנות, באתר ynet‏, 19 בדצמבר 2016 ~ בן-דרור ימיני
  • "אהרן ברק הוא עילוי. אין ספק שאילו היה אדם דתי והיה ראש ישיבה, היה בין גדולי הרבנים. אולי היה ראש מועצת החכמים. הוא גם בעל כוח עבודה כביר. אהרן ברק הוא אדם שמסוגל להשתלט על כמויות עצומות של חומר אקדמי ומשפטי, והוא גם העמיד סדרה ארוכה של כרכים עבי כרס בכתיבה אקדמית. לנשיא בית המשפט העליון גם יש חוש התמצאות מפותח במערכות השלטון בישראל. הוא מצליח לשלוט לא רק במערכת בתי המשפט, אלא גם באקדמיה ובתקשורת המשפטית. הוא מטביע את חותמו האישי על הקהילה המשפטית כולה. ואולם, הנשיא ברק מוביל לדעתי את בית המשפט העליון ואת הרשות השופטת בדרך לא דרך. האיש היקר הזה הוא בשבילי חידה. השאלה מה מריץ את אהרן ברק היא שאלה שאין לי עליה תשובה." ~ משה לנדוי
  • ״אין אדם שהסב נזק חמור יותר לדמוקרטיה הישראלית מהרודן הנאור אהרן ברק. האיש שחרב את מערכת המשפט בישראל, ביטל את עקרון הפרדת הרשויות, מנע כל ביקורת כלפי הרשות השופטת והפך אותה לקרדם פוליטי דורסני לקידום השקפת עולמו הפרוגרסיבית והפוסט ציונית״. ~ עמיחי שיקלי בטוויטר, ינואר 2022
  • "הוויכוח בינינו נובע מתוך השקפותיו של אהרן ברק על המערכת המשפטית ועל תפקידו כשופט. אני מתנגד להשקפות האלה שלו. לדעתי, לא הכול שפיט, לא הכול משפט וגם כאשר הנושא הוא שפיט, על בית המשפט לנהוג באיפוק שיפוטי. שפטת מרובה, לא שפטת. ברק גורס ש'מלוא כל הארץ משפט'. אין אצלו חלל משפטי ולדעתו כל פעולה שאנו עושים יש לה אופי משפטי. תפיסה זו מתאימה להגות דתית ולא לתפיסה משפטית. הביטוי של ברק 'מלוא כל הארץ משפט' לקוח מהביטוי שבתפילה היהודית מלוא כל הארץ כבודו, שכוונתו כמובן לקדוש ברוך הוא. לדעת ברק, המערכת המשפטית יש בה משום אופי דתי, שכוללת את כל ההוויה של האדם. לכן ברק מדבר על 'היקום המשפטי'." ~ מנחם אלון, מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר "כבודו, אהרון ברק"
  • "... כך נוצר מצב שבית המשפט העליון יכול לדון ולהכריע בכל נושא אפשרי. בנוסף לכך חוסר הסבירות של המעשה המנהל יהיה עילה להתערבות משפטית. זו הייתה מהפכה טוטאלית בחשיבה השיפוטית שאפיינה את בית המשפט העליון של הדורות הקודמים והיא שהוציאה לו שם של בית המשפט האקטיביסטי ביותר בעולם ועוררה גם הערצה וגם ביקורת. למעשה, בהרבה מובנים הפך בית המשפט העליון בהנהגת ברק לממשלה אלטרנטיבית." ~ פרופ' אמנון רובינשטיין, "מהפכן, נעים לשון אבל מהפכן", בגיליון המיוחד של ביטאון לשכת עורכי-הדין לכבוד פרישת ברק.
  • ״יש שני מקומות בציבוריות הישראלית שהסתכלו בשנים האחרונות על הפוליטיקאים ואמרו לעצמם הם חברה נחמדים אבל למשול, זה גדול עליהם. הם פוליטיים מידי, חפיפניקים מידי, מושחתים מידי ועסוקים מידי בפריימיריז הקרובים במקום בטובת האומה. שני הגופים הם בית המשפט העליון של אהרון ברק וממשיכיו, מייסדי אסכולת האקטיביזם השיפוטי ואגף התקציבים באוצר מהתקופה שבה ניהלו אותו אהרון פוגל ואחריו אורי יוגב. יש עשרות, אם לא מאות דוגמאות לתהליך ההשתלטות. יש כאלה שיגידו ההשתלטות העוינת של שני הגופים האלה. תחילה על השיח הפוליטי ואחריו על עולם קבלת ההחלטות״. ~ יאיר לפיד
  • "ברק התנגד בתוקף להקמת מוסד כזה ושופטים בעליון פנו לחברי־כנסת ולתקשורת בניסיון למנוע את קידום החוק" ~ על נסיונות הקמת נציבות תלונות הציבור על שופטים, פרופ׳ דניאל פרידמן, 'הארנק והחרב'.
  • "שעליו בנויה החקיקה בישראל… עומדת החקיקה החוקתית, הבאה לידי ביטוי בחוקי היסוד, שיתאחדו בבוא היום לחוקה שלמה, אך בניגוד לדעתו של ברק, החוקה הזאת עדיין אינה מונחת לפנינו. הכנסת היא המחוקק והריבון העליון. היא גם מוסמכת לחוקק חוקים הפוגעים בזכויות יסוד, אך חוק רגיל יכול לשנות זכות יסוד או לפגוע בה רק על פי הכללים הקבועים בחוק היסוד עצמו" ~ מאיר שמגר
  • "בשיטה שלנו אמנם מדובר בהליך פוליטי, אבל הוא שקוף לחלוטין, מכיוון שהוא כולל מעורבות הן של הנשיא, והן של הסנאט, והכל תוך אחריות ושקיפות מלאה כלפי הציבור. מינוי שופטים שייעשה על-ידי וועדה מצומצמת או לשכת עורכי הדין יהיה פוליטי באותה מידה, אבל הוא יהיה חשאי וללא שום אחריות ציבורית. כשהפרופסור ברק אומר שבשיטה שלנו לא מתמנים שופטים משכמם ומעלה הוא פשוט טועה." ~ אדם ווייט, על מינוי שופטים בשיטה האמריקאית מול שיטת המינוי שברק קידם בישראל
  • "צריך לזכור: ברק בעצמו לא היה ממש 'ניטרלי' או 'אובייקטיבי' בכהונתו בבית המשפט." ~ פרופ' רנדי ברנט, על הטענות של ברק לפוליטיזציה של הליך בחירת השופטים

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ ארי שביטאהרן ברק, אזרח מודאג, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
  2. ^ אהרן ברק, "תפקיד השופט בחברה דמוקרטית", איגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 25, 2003, עמ' 10; אהרן ברק, מבחר כתבים, כרך א', פרק "חמישים שנות משפט בישראל", עמ' 247
  3. ^ נאום המחלוקת של אהרן ברק: הגרסה שלו, באתר הארץ, 30 ביוני 2009
  4. ^ שני מזרחי, ברק: "מתנגד למינוי גביזון כי יש לה אג'נדה", באתר ynet‏, 11.11.2005
  5. ^ מתוך ראיון לנעמי לויצקי, מובא בספר 'כבודו, אהרון ברק', הוצאת כתר, 2001


נשיאי בית המשפט העליון
משה זמורהיצחק אולשןשמעון אגרנטיואל זוסמןמשה לנדוייצחק כהןמאיר שמגראהרן ברקדורית בינישאשר גרוניסמרים נאוראסתר חיות ישראל