נתן שרנסקי

נתן אנטולי שרנסקי (ברוסית: Натан Щаранский) (נולד ב־20 בינואר 1948) הוא יו"ר הסוכנות היהודית, אסיר ציון ומסורב עליה סובייטי, פוליטיקאי ישראלי, אידאולוג מדיני ושר לשעבר.

"ידענו שאנחנו חיים תחת דיקטטורה. כלפי חוץ התנהגנו כפי שציפו מאיתנו, ואת הדעה האמיתית שלנו הראינו רק כלפי המשפחה."
"ברית המועצות היתה מושתתת על פחד ושליטה כמעט מוחלטת של המשטר על חיי האזרחים. המדינה היתה מחליטה עבורך מה תקרא, איך תצביע, איפה תגור."
"שלטון ברית המועצות ראה בי בוגד, ראו במי שרוצה לעלות לארץ סכנה לשלטון הקומוניסטי."
"לא מסך הברזל, לא הכלא, לא הצינוק, לא כל אלה יחד מסוגלים לעצור את מסעו של האדם לחופש."
"כשעמדתי בבית המשפט בשלב הקראת גזר הדין, שהיה עלול גם להיות הוצאה להורג, נשאלתי על ידי השופטים אם ברצוני לומר מילה אחרונה לפני הקראת גזר הדין.[...] אמרתי שאת המילים האחרונות שלי לפני הקראת גזר הדין, אני מפנה אל בני עמי. לא היה לי ספק שאם יש משפט אחד שאני רוצה לקחת איתי בדרכי לשנים ארוכות בבית הסוהר זו האמירה "לשנה הבאה בירושלים."
"אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני אהיה המשועבד, כיוון שאלך לכלא לזמן רב. אך דע לך שמבין שנינו, אני הוא בן החורין האמיתי! אמנם גופי יהיה משועבד, אבל רוחי, היא תישאר חופשית, כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר, אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך. רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה." ~ מתוך ספרו "לא אירא רע"
"להפוך לאלוף העולם בשחמט. מילדותי היתה זאת משאת נפשי, אבל מעולם לא היה לי זמן: לימודים, אהבה, מאבקים עם הקג”ב. כאן, בצינוק, יש לי את כל הזמן שבעולם. סוף סוף אני מבין למה למדתי לשחק בלי לוח, ועוד עם כמה יריבים במקביל."
"לראות את האירוני והמגוחך כל כך ביקום המשונה שלתוכו הוטלת. את אנשי הקג”ב הנלעגים ואת חוקי הכלא האבסורדים. צריך לדעת לצחוק – עליהם, על עצמי, על הכל. ואם אתה מצליח, אתה פתאום מגלה שהצינוק הוא לא מקום כזה רע, שהוא אפילו טוב להגשמה עצמית."
"באחד הימים מסר השכן שלי לתא הסמוך, יוסף מנדלביץ', כי מחר יום העצמאות. החלטנו, ציונים גאים שכמונו, שאין יותר מתאים מתא בכלא הסובייטי לעריכת טקס יום עצמאות, ובעברית כמובן. ביום המיועד ובשעה שקבענו, הוצאנו שנינו את המים מהאסלה, דחפנו את הראש פנימה וערכנו טקס חגיגי. נשאנו נאומים נלהבים ומלאי פאתוס, יוסף בעברית היפהפיה שלו, אני בעברית הרצוצה שלי, על גאולת ישראל ושיבת העם לארצו. מאז כבר הספקתי להשתתף כשר בממשלת ישראל בטקסים רבים לכבוד יום העצמאות, אך הטקס הזה, כשראשי תקוע בתוך שירותים, היה המשמעותי מכולם."
"נסעתי עם אביטל לביקור ברוסיה, לראשונה מאז שחרורי. לאחר פגישות העבודה והטקסים הרשמיים, הציעו מארחיי, כמקובל בקבלת אורחים חשובים מחו”ל, לבקר בתיאטרון בולשוי. סירבתי בנימוס להצעה ובמקום זה ביקשתי לבקר בכלא לפורטובו, שם העברתי שנה וחצי וממנו החל מסעי הארוך. הצינוק הראשון שלי, האוניברסיטה של חיי."
"בשבילי, שוק מחנה יהודה זה הכי קרוב לגן עדן."
"בצינוק היו החיים פשוטים יותר. כל יום הביא עמו רק בחירה אחת - בין טוב לרע, בין לבן לשחור, בין לומר כן או לא לקג"ב. יתר על כן, ניתן לי כל הזמן שבעולם לשקול את בחירתי, להתרכז בבעיות הבסיסיות ביותר של הקיום. להעמיד את עצמי למבחנים במצבים של פחד, תקווה, אמונה, אהבה. ועתה - אובד בין אלפי ברירות יומיומיות תפסתי לפתע ששוב אין עיתותי בידי להרהר בשאלות הגדולות. כיצד ניתן ליהנות מן הצבעים העזים של החופש מבלי לאבד את העומק הקיומי שחשתי בכלא? כיצד אספוג את כל קולות החופש מבלי להתיר להם להחריש את קולו המרטיט של השופר ששמעתיו כה צלול בצינוק? והחשוב מכל, כיצד ניתן בכל אלפי המפגשים, לחיצות הידיים, הראיונות, הנאומים, לשמר את ההרגשה המיוחדת במינה של מגע בין נפשות אנוש שבה התנסיתי בגולאג? אלו הן השאלות שעליהן אני חייב להשיב בחיי החדשים, שזה אך מתחילים." ~ מתוך ספרו "לא אירא רע"

נאמר עליו

"אם ברצונך להציץ לאופן המחשבה שלי בנושאי מדיניות חוץ, קרא את ספרו של שרנסקי 'טיעון בעד דמוקרטיה'. הייתי שם את הספר ברשימת המומלצים עבור אנשי ממשל, ובמיוחד עבור הוגי דיעות. הספר תמציתי וטוב. הבחור הוא דמות הירואית, אתה יודע? זה ספר מצוין." ~ ג'ורג' בוש, בראיון ל-CNN