ספר ירמיהו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
ירמיהו הנביא מקונן על החורבן.

ספר ירמיהו הינו השני מבין ספרי נביאים אחרונים, ועוסק כמעט כולו בנבואות חורבן. תקופת ההתרחשות של הספר היא סוף ימי בית ראשון.


  • "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה." ~ פרק ב, פסוק ב
  • "עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ." ~ פרק ה, פסוק כא
  • "שלום שלום ואין שלום." ~ פרק ו, פסוק יד
  • "מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם, כי כלם מנאפים עצרת בוגדים." ~ פרק ט, פסוק א
  • "מדוע דרך רשעים צלחה, שלו כל בגדי בגד?" ~ פרק יב, פסוק א
  • "היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו? ~ פרק יג, פסוק כג
  • "הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו, כי עת צרה היא ליעקב - וממנה יוושע." ~ פרק ל, פסוק ז
  • "ואתה, אל תירא, עבדי יעקב, נאום-יהוה, ואל תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק, ואת זרעך מארץ שביים, ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד : כי אתך אני, נאום יהוה להושיעך, כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפיצותיך שם, אך אתך לא אעשה כלה, וייסרתיך למשפט, ונקה לא אנקך." ~ פרק ל, פסוק י
  • "כה אמר יהוה, קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים: רחל מבכה על-בניה! מאנה להינחם על-בניה כי איננו: כה אמר יהוה, מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך, נאום יהוה, ושבו מארץ אויב: ויש תקוה לאחריתך, נאום-יהוה, ושבו בנים לגבולם." ~ פרק לא, פסוק יד
  • "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכֹר אזכרנו עוד על כן כמו מעי לו רחם ארחמנו נאֹם ה'." ~ פרק לא, פסוק יט
  • "אבות אכלו בוסר, ושני בנים תקהינה?" ~ פרק לא, פסוק כח

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספר ירמיהו