שיר השירים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"תעוררו את האהבה, עד שתחפץ."

מגילת "שיר השירים" היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת ה"כתובים" בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו. מגילת שיר השירים היא אחד הספרים הפופולריים ביותר בתנ"ך, והשפיעה רבות על השירה העברית כמו גם על הספרות העולמית. כתיבת המגילה מיוחסת במסורת לשלמה המלך. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי כמשל ליחסי עם ישראל ואלוהים. במסורת הנוצרית מופיע פירוש אלגורי דומה, הרואה במגילה דימוי ליחסי ישו והכנסייה הנוצרית.

ציטוטים משיר השירים[עריכה]

  • "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן." ~ פרק א, פסוק ב
  • "לְסוסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי." ~ פרק א, פסוק ט[1]
  • "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים." ~ פרק א, פסוק טו
  • "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים." ~ פרק א, פסוק טו-טז
  • "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת." ~ פרק ב, פסוק ב
  • "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים." ~ פרק ב, פסוק ג
  • "הניצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע. וקול התור נשמע בארצנו." ~ פרק ב, פסוק יב
  • "אחזו לנו שועלים, שועלים קטנים מחבלים כרמים." ~ פרק ב, פסוק טו
  • "על-משכבי בלילות, בקשתי, את שאהבה נפשי; בקשתיו, ולא מצאתיו." ~ פרק ג, פסוק א
  • "שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים." ~ פרק ד, פסוק ה
  • "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ." ~ פרק ד, פסוק ז
  • "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן." ~ פרק ד, פסוק יא
  • "אני ישנה, ולבי ער; קול דודי דופק, פתחי-לי אחתי רעיתי יונתי תמתי." ~ פרק ה, פסוק ב
  • "אם-תמצאו, את-דודי מה-תגידו לו, שחולת אהבה אני." ~ פרק ה, פסוק ח
  • "אני לדודי ודודי לי, הרועה בשושנים." ~ פרק ו, פסוק ג
  • "שימני כחותם על לבך, כחותם על-זרועך כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה." ~ פרק ח, פסוק ו
  • " מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ." ~ פרק ח, פסוק ז
  • "השבעתי אתכם בנות ירושלם, בצבאות, או, באילות השדה: אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה, עד שתחפץ." - מופיע כמה פעמים בספר.

על שיר השירים[עריכה]

  • "הרעיה והדוד מתגרים זה בזה, עוקצים זה את זה, כדרכם של אוהבים, והקורא כמוהו כאוהבים שבשיר, חייב להפוך במילים פעם, פעמיים ושלוש כדי לרדת לעומקו של ריבוי הרבדים. שירי שיר השירים הם שירי חידה ולחידה יש תמיד יותר מאשר פתרון אחד." ~ יאיר זקוביץ'
  • "חלקו העיקרי של הדיאלוג בין האוהבים בשיר השירים קשור בדברי שבח לבן או לבת הזוג. זו צורת החיזור ההדדית הנהוגה בו." ~ יוחאי אופנהיימר
  • "אין העולם כולו כדאי ביום שניתנה בו שיר השירים לישראל--שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים" ~משנה, מסכת ידיים ג' ה'.
  • "הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים." ~ מסכת סנהדרין דף ק"א עמוד א

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיר השירים

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ הסוסים של פרעה היו קשורים בצורה שהנקבה המיוחמת ראשונה והזכר קשור מאחוריה במרחק קצר. כשהיו משחררים את הסוסים, הסוסה הייתה דוהרת קדימה והסוס היה רודף אחריה. מחבר הספר מדמה את רעייתו לסוסי פרעה: כמו שהסוס רדף אחרי הסוסה, כך הוא רודף אחרי רעייתו.