שיר השירים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"תעוררו את האהבה, עד שתחפץ."

מגילת "שיר השירים" היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת ה"כתובים" בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו. מגילת שיר השירים היא אחד הספרים הפופולריים ביותר בתנ"ך, והשפיעה רבות על השירה העברית כמו גם על הספרות העולמית. כתיבת המגילה מיוחסת במסורת לשלמה המלך.

מתוך שיר השירים[עריכה]

  • "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ, כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן." ~ פרק א, פסוק ב
  • "לְסוסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה, דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי." ~ פרק א, פסוק ט[1]
  • "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים." ~ פרק א, פסוק טו
  • "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים." ~ פרק א, פסוק טו-טז
  • "כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת." ~ פרק ב, פסוק ב
  • "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים." ~ פרק ב, פסוק ג
  • "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ." ~ פרק ב, פסוק יב
  • "אחזו לנו שועלים, שועלים קטנים מחבלים כרמים." ~ פרק ב, פסוק טו
  • "על־משכבי בלילות, בקשתי, את שאהבה נפשי; בקשתיו, ולא מצאתיו." ~ פרק ג, פסוק א
  • "שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תְּאוֹמֵי צְבִיָּה הָרוֹעִים בַּשּׁוֹשַׁנִּים." ~ פרק ד, פסוק ה
  • "כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ." ~ פרק ד, פסוק ז
  • "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ, וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן." ~ פרק ד, פסוק יא
  • "אני ישנה, ולבי ער; קול דודי דופק, פתחי־לי אחתי רעיתי יונתי תמתי." ~ פרק ה, פסוק ב
  • "אם־תמצאו, את־דודי מה־תגידו לו, שחולת אהבה אני." ~ פרק ה, פסוק ח
  • "אני לדודי ודודי לי, הרועה בשושנים." ~ פרק ו, פסוק ג
  • "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ." ~ פרק ז, פסוק א
  • "שימני כחותם על לבך, כחותם על־זרועך כי עזה כמות אהבה, קשה כשאול קנאה." ~ פרק ח, פסוק ו
  • "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ." ~ פרק ח, פסוק ז
  • "הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם, בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה, אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ." ~ מופיע מספר פעמים בספר

על שיר השירים[עריכה]

  • "אין העולם כולו כדאי ביום שניתנה בו שיר השירים לישראל – שכל הכתובים קודש, ושיר השירים קודש קודשים." ~ משנה, מסכת ידיים, ג', ה'
  • "הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככינור שמנגנין בו לצים." ~ מסכת סנהדרין, דף ק"א, עמוד א'
  • "הרואה שיר השירים בחלום – יצפה לחסידוּת, קהלת – יצפה לחוכמה, קינות – ידאג מן הפורענות." ~ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נז, עמוד ב
  • "שלושה ספרים כתב [שלמה]: משלי, קהלת ושיר השירים. אי זה מהן כתב תחלה? רבי חייא רבה ורבי יונתן: רבי חייא רבה אמר: משלי כתב תחלה ואחר כך שיר השירים ואחר כך קהלת. ומייתי לה מהאי קרא: 'וידבר שלושה אלפים משל' – משל זה ספר משלי, 'ויהי שירו חמישה ואלף' – זה שיר השירים, וקהלת בסוף אמר. מתנייתא דרבי חייא רבה פליגא על הדין שמעתא. מתניתא אמרה: שלשתן כתב כאחת. ושמעתא אמרה: כל חד וחד בפני עצמו. תני רבי חייא רבה: רק לעת זקנת שלמה שרתה עליו רוח הקודש ואמר שלושה ספרים משלי וקהלת ושיר השירים. רבי יונתן אמר: שיר השירים כתב תחלה ואחר כך משלי ואחר כך קהלת. ומייתי לה רבי יונתן: מדרך ארץ כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים. רבי ינאי חמוי דרבי אמי אמר: הכל מודים שקהלת בסוף אמרה." ~ שיר השירים רבה, א'
  • "אינני מבין איך אפשר לכתוב שירי אהבה אחרי שיר השירים, ואיך אפשר לכתוב פילוסופיה של החיים אחרי קהלת." ~ אלכסנדר קופרין, כפי שצוטט על ידי חיים נחמן ביאליק
  • "חלקו העיקרי של הדיאלוג בין האוהבים בשיר השירים קשור בדברי שבח לבן או לבת הזוג. זו צורת החיזור ההדדית הנהוגה בו." ~ יוחאי אופנהיימר
  • "הרעיה והדוד מתגרים זה בזה, עוקצים זה את זה, כדרכם של אוהבים, והקורא כמוהו כאוהבים שבשיר, חייב להפוך במילים פעם, פעמיים ושלוש כדי לרדת לעומקו של ריבוי הרבדים. שירי שיר השירים הם שירי חידה ולחידה יש תמיד יותר מאשר פתרון אחד." ~ יאיר זקוביץ
  • "שיר השירים עשיר בחזרה בין רכיבים קרובים, כמו צליל ומילה, תקבולת ותמונות לשוניות, וחזרה בין רכיבים מרוחקים כמו צירופים נוסחאיים, תבניות סגנוניות, דמויות, ואף סצינות שלמות." ~ לילך ניישטט בורנשטיין

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שיר השירים

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ הסוסים של פרעה היו קשורים בצורה שהנקבה המיוחמת ראשונה והזכר קשור מאחוריה במרחק קצר. כשהיו משחררים את הסוסים, הסוסה הייתה דוהרת קדימה והסוס היה רודף אחריה. מחבר הספר מדמה את רעייתו לסוסי פרעה: כמו שהסוס רדף אחרי הסוסה, כך הוא רודף אחרי רעייתו.