עמליה רוזנבלום

עמליה רוזנבלום (נולדה ב־1974) היא פסיכולוגית וסופרת ישראלית.

אמרותיה

כללי

"בשני התחומים האלה אנחנו עוסקים בתרגום של חוויה מופשטת למונחים קונקרטיים." ~ על הדמיון בין פסיכולוגיה וספרות
"תשומת הלב של הקורא זה הדבר הכי יקר ערך שיש. מהרגע שהקורא פותח את העמוד הראשון אסור לי להרפות ממנה."

פסיכולוגיה

"לרגש תקין יש מבנה של גל, עולה ומשתחרר."
"בלי אנשים עם קווים נרקיסיסטים היה מאוד משעמם."
"התגובות הגופניות אוצרות בתוכן הרבה מידע לגבי מצבנו הרגשי."
"מטפלים ממוקדי רגש (כמוני) יודעים שכשמטופל משתחרר ממשימת ההתבוננות במטפל קל לו יותר להתחבר לרגשות הכואבים ביותר שלו."
"אם הרגשתם פחד אולי הייתם זקוקים להרגעה, אם הרגשתם מושפלים אולי הייתם זקוקים להכרה, ואם הרגשתם בדידות אולי הייתם זקוקים לקרבה."
"המקום שבו אנחנו מסתבכים הוא המקום שבו אנחנו מתחילים לכסות על הרגש הפגיע שלנו... גם עם ילדים אנחנו עושים את הטעות הזאת ומגדלים אותם כך שיתרחקו מהפגיעות."
"המסגרת החזותית שנחשבת אידאלית בעת שימוש בזום – מהצלעות העליונות של האדם עד שערותיו הסוררות האחרונות – יוצרת שדה ראייה מצומצם ביותר שבמציאות היה שמור לשיחה אינטימית עם בן זוג במיטה."
"כשהמעבד הרגשי שלנו תקוע... אנחנו כועסים במקום לבטא את העצב שלנו, עצובים במקום לבטא את הכעס שלנו, לא מצליחים ליהנות מהדברים המשמחים בחיינו וכדומה."
"כשם שנהיגה בלחץ אוויר גבוה מהנדרש גורמת לשחיקת הצמיגים, ובלימות תכופות גורמות לשחיקת בלמי המכונית, כך גם חיים בלחץ גבוה מהנורמלי והצורך להשתמש באופן מופרז בבלמים הנפשיים, גורמים לשחיקת יכולתנו להתנהג באופן התואם את הערכים ואת המטרות שלנו."
"ההכבדה המנטלית משקיטה לא רק את החלק החרד, היא גם יכולה להוסיף הנאה. כשקשה לנו אנחנו נוטים לחשוב שהפתרון טמון בהקלות אבל לפעמים הפתרון טמון דווקא בהגברת העומס."

ונדמה שהכול אפשרי (2004)

"הכול הסתיים כשקיבלתי סוף־סוף את מה שרציתי."
"הגיע אליי קולה של הקריינית, שסיפר ערב־ערב על אנשים שהתחילו את היום אבל לא הגיעו לסופו."
"חייכתי את החיוך החכם־טיפש שלי, שמנסה להיות חכם כשאני מרגישה טיפשה."
"עזר לי להרגיש קצת כמו כולם, תחושה שאינה מוערכת די הצורך על־ידי אנשים שהם כולם בעצמם."
"הוא ניצב שם, מנופף בידיים קמוצות באוויר, בלי עבר, בלי עתיד, שומע רק את תשואות הקהל ברגע אחד נהדר שבו הכול מסתדר."

זמן שאול (2019)

"שאול התיישב אל שולחן העבודה. אסור לרדת מהעגלה. תעזבנו יום, יעזבך יומיים. היה עליו להמשיך לכתוב."
"המילים הטובות של אשר התחילו לשייט להן בחלל, ועטפו את שאול כמו נוצות של כרית פוך, כמו סדינים מתנופפים בסרט של פליני."
"ברנר והמינגווי היו קוראים קשוחים וביקורתיים. אבל כשהם היו מרוצים, זה היה יותר טוב מכל דבר אחר. מעבר לכך שהוא החשיב את דעתם יותר מזו של האספסוף שאתרע מזלו להיוולד לתוכו."
"הוא הביט בחלון. באמצע דצמבר בשעה שבע וחצי בבוקר, במנהטן, אור חיוור ירד מהשמיים ונשק לאור הצהוב של הפנסים שהגיע מהרחוב."
"כמה שורות הריח כדי לחצות את נהר הקלישאות, כמה כוסות ויסקי שתה כדי לטפס על הרי הבנאליות, כמה בחורות אירח במיטתו כדי להילחם בדרקוני הבינוניות."
"הוא רק יכיל את התלונות שלה וייצא לסידורים הדחופים שלו. אסור לו לאבד עכשיו שעתיים קריטיות בשביל חמש דקות שבהן יזכה לראות אותה שוכבת מתחתיו ומביטה בו בעיניים נוצצות."

קישורים חיצוניים

עמליה רוזנבלום בראיון בטלוויזיה