פרננדו פסואה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרננדו פסואה

פרננדו אנטוניו נוגיירה פסואה (13 ביוני 1888 - 30 בנובמבר 1935), סופר ומשורר פורטוגלי.

מתוך כתביו[עריכה]

  • "לאהוב את בני החלוף."
  • "לחיות את כל החיים בתוך רגע אחד ויחיד."
  • "אני חי את החיים שיש לי, וסוגר את הדלת."
  • "הזרימה המרובה העתידית של הזמנים ושל השיכחה."
  • "לאהוב פירושו תום לב נצחי, וזכות יחידה שלא לחשוב."
  • "הבה נפסל בשתיקה חסרת תקווה את כל חלומות הדיבור שלנו."
  • "אהה, איזה כלא הן התשוקות! איזה בית משוגעים משמעות החיים!"
  • "הרגע החיצון חוקק בלוח את הווייתו, ושורד."
  • "זיכרון ההפוך מן הזמן שבו הם יאבדו לי."
  • "התהילה מכבידה כחבילה עשירה."
  • "להעמיד פנים פירושו להכיר את עצמך."
  • "אִם בְּנֵי-הָאָדָם מִתְעַיְּפִים מִלִּהְיוֹת בְּמָקוֹם אֶחָד, כֵּיצַד לֹא יִתְעַיְּפוּ מִלִּהְיוֹת אָדָם אֶחָד?"
  • "היופי הוא כינוי למשהו שאיננו קיים, ואשר אני מכנה בו את הדברים הגורמים לי הנאה."
  • "לדברים אין משמעות; יש להם קיום בלבד."
  • "בכל בתי המחסה ישנם משוגעים רבים שאינם מטילים ספק בדבר."
  • "כדאי להרגיש כדי לפחות לחדול להרגיש."
  • "העולם קיים בעבור מי שנולד כדי לכובשו, ולא בעבור מי שחולם על אודותיו."
  • חופש לעשוק את הזולת הוא ניגודה של החירות."
  • "הפעולה תמיד שווה יותר מאשר התעמולה."
  • "מי שמסרב להיאבק איננו מנוצח; אך הוא מנוצח מבחינה מוסרית מפני שאינו נלחם."
  • אהבה היא העיקר והמין הוא תאונה."
  • "עשה את אשר אתה עושה באופן עילאי."
  • "שירי הם חוסר האונים שלי. מה שאיני משיג, אני כותב והמקצבים השונים שאני עושה מקלים על פחדנותי."
  • "מרכבות, רכבות וחשמליות, תבוא הברכה עליכן, נשימת מפעלים סדירה, רטיטת מנועים רועמות. תבוא הברכה עליכן, אתן שאותי מחביאות. בכל דברי ימיכן."
  • "האהבה מעייפת, כי היא רצינית ומחפשת, המדע לעולם אינו מוצא, והחיים חולפים וכואבים."
  • "כשהדעת יציבה, בתוך עצמה היא מתבוננת בהשתקפויות של העולם."

ספר האי נחת[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – ספר האי נחת
  • "להיות אותו אדם וגם אחר."
  • "כל התקופות שייכות לי לרגע, כל הנפשות שכנו בי אי-פעם."
  • "ההבדל האמיתי קיים בין אלה המסתגלים לבין אלה שאינם. כל השאר הוא ספרות."

מעבר להר הירוק[עריכה]

  • "יָדִי נְתוּנָה לָהּ בְּתוֹךְ יָדֵךְ / וְיָדֵךְ נְתוּנָה בְּתוֹךְ יָדִי."
  • "צְחוֹקֵךְ מְהַדְהֵד בְּכָל הָעֵמֶק / וְשׁוּם דָּבָר מִלְּבַדּוֹ לֹא צָרִיךְ."
  • "לִזְמַן כֹּה מוּעָט זְקוּקָה הָאִשָּׁה / לְהוֹכִיחַ שֶאֵינָהּ אוֹהֶבֶת!"
  • "לַבַּת שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת יֵשׁ / שׁוֹשַׁנִּים בִּלְחָיֶיהָ, בִּדְמוּתָהּ. / הִיא כָּל כֻּלָּהּ שׁוֹשַׁנָּה פּוֹרַחַת, / אֲבָל אִישׁ אִינוֹ מֵרִיחַ אוֹתָהּ."
  • "כְּשֶׁיִּסְתַּיְּמוּ הַשִּׁירִים הָאֵלֶּה / אֲשֶׁר עֲשֹוּיִים בְּסֻלָּם מִינוֹר, / מִן הָרָאוּי לַעֲשֹוֹת מֶחֱוָה / לַיּוֹצֵר שֶׁכָּתַב אוֹתָם שִׁכּוֹר."

אמרותיו[עריכה]

  • ספרות היא ההוכחה כי החיים אין בהם די."
  • "מאז ילדותי התקיימה בי הנטיה ליצור סביבי עולם בדוי ולהקיף את עצמי בידידים ובמכרים שלא היו קיימים בעליל."
  • "כלום אין אלה דברים הקורים לכל הילדים? בלי ספק – אפשר שכן. אלא שאני חייתי אותם עד מידה כזאת שעודני חי אותם, שהרי אני מסוגל לזוכרם עד שנדרש לי מאמץ המחייבני לזכור שאלה אינן ממשויות."

נאמר עליו[עריכה]

  • "פרננדו פסואה, גדול המשוררים של פורטוגל במאה ה-20... טען בתוקף שהנופים האמיתיים הם אלה שאנו יוצרים בעצמנו." ~ משה גלעד