פתוח סגור פתוח
מראה
פתוח סגור פתוח הוא ספר שירה מאת יהודה עמיחי, האחרון שפרסם לפני מותו, שיצא לאור ב־1998.
אדם
[עריכה]- "אני נביא של מה שהיה."
- "האדם יוצר תפילות שיוצרות את האלוהים שיוצר את האדם."
- "הנפש שבתוכי היא עכשיו השפה הזרה האחרונה שאני לומד."
- "המנגינה שאותה אני שומע מתוך בית זר היא בתוכי."
- "ומתי בכית בפעם האחרונה?"
- "פתוח סגור פתוח. זה כל האדם."
- "כל אדם הוא סכר בין עבר ועתיד. כשהוא מת נשבר הסכר והעבר מתפרץ לתוך העתיד."
אהבה
[עריכה]- "ציפוי מתוק לחיים מרים."
- "הוא בורח לתוך גופה ומתחבא בו."
- "ידיים מפחדות לאבד הן הידיים היחידות לאהבה."
- "הן היו חופשיות באהבתן ואני נשארתי כלוא עם כל הגברים."
- "נהיה אנחנו, נהיה גאות ושפל, נהיה מזגי אוויר, נהיה עונות השנה."
- "כשאמות אני רוצה שרק נשים יטפלו בי בחברה קדישא... ואחת תשיר אל מלא רחמים, בקול מתוק תשיר."
חיים
[עריכה]- "המילה 'אולי' היא הירח המעדן הכול באורו העדין."
- "שטח ההפקר הקטן והמתוק של נצח חיי החולפים."
- "לצאצאיי, צאו, צאו. אך תישארו עמי."
- "ימשיכו למנות ולספור ספירות לפני מותי וספירות אחרי מותי."
- "מים זורמים מן הדברים שהיו מעולם, אל הדברים שיהיו לעולם."
- "יש סרטים שלא פותחו ויישארו לנצח בחדרי החושך של העולם."
- "התרגלנו לכאב ולפעמים קוראים לו תחושת חיים."
- "לעצום עיניים בתוך הכרית ולראות כוכבים יפים וצבעוניים יותר מאלה שבשמיים."
- "לימדתי אותם ללכת ועכשיו הם הולכים ממני."
- "כל חיי שיחקתי שחמט עם עצמי ועם אחרים."
- "עדות על כל הדברים שהיו מעולם ועל כל הדברים שיהיו לעולם."
- "עברתי ליד בית הספר שבו למדתי בנעוריי ואמרתי אל לבי, כאן למדתי דברים אחדים ולא למדתי דברים אחרים."
- "חלונות חדרי כיתה תמיד פונים אל העתיד, ואנחנו חשבנו לתומנו שזה הנוף שראינו מן החלון."
ירושלים
[עריכה]- "ירושלים תמיד משנה טעמה."
- "אני מוכרח תמיד ללכת בכיוון נגדי לכל שעובר ועבר. כך אני חש שאני חי בירושלים."
- "למה ירושלים, למה לא ניו יורק עם בתי מרומים ומחילות המעמקים... ממעמקים קראתי יה."
- "למה ירושלים, למה לא לונדון, עם הגנים והארמונות והמגדלים והצלצול."
ראו גם
[עריכה]- יהודה עמיחי
- ציטוטים מספר השירה: שעת החסד
- ציטוטים מספר השירה: שלוה גדולה: שאלות ותשובות