שלוה גדולה: שאלות ותשובות

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
שיר מתוך הספר על שלט רחוב בירושלים

שלוה גדולה: שאלות ותשובות הוא ספר שירים מאת יהודה עמיחי שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1979.


  • "סגורות הדלתות שנועדו להיות פתוחות לי לתמיד."
  • "המסתורין הנצחי של משוטים מכים אל אחור והסירה שטה קדימה."
  • "היא שייכת למפלגה השמרנית של אוהבי אהבה גדולה אחת בחייהם."
  • "אינני יודע אם ההיסטוריה חוזרת, אבל אני יודע שאת לא."
  • "ילד הוא משהו אחר. מתעורר אחר הצהרים ומיד מלא מילים."
  • "ילד הוא טיל לתוך הדורות הבאים... ילד מציל ממוות."
  • "פעם צנח ראשי עייף על חזי ומצאתי שם את ריח אבי."
  • "האנשים בחושך תמיד רואים את אלה שבאור."
  • "אני חי כבר הרבה שנים בעירי ועכשיו מתמעטים הקולות המבקשים רק אותי."
  • "אני מבוגר מרוב הבתים בארץ ומרוב יערותיה הגבוהים ממני."
  • "כתב יד חייה שנשאר לי ללמוד לקרוא: וכשאני כבר יודע לקרוא ומרים ראש, היא כבר רחוקה."
  • "קול חבטת דלת זמן רב אחרי שיצאו היוצאים."
  • "אדם, בחייו, הבית הראשון נחרב, ולפעמים הבית השני נחרב."
  • "האוויר מעל לירושלים רווי תפילות וחלומות כמו האוויר מעל לערי תעשייה כבדה. קשה לנשום."
  • "מה ירושלים צריכה? היא לא צריכה ראש עיר, היא צריכה מנהל קרקס, עם שוט ביד."
  • "כל זמן שהיינו יחדיו, היינו כמספריים טובים ומועילים. אחרי שנפרדנו חזרנו להיות שתי סכינים חדות."
  • "יש בתי דואר שבהם יותר כאבים מאשר בבתי חולים."
  • "אישה אחת אמרה לי פעם: אני חיה בשלווה מחוץ להיסטוריה."
  • "ואסור להראות חולשה. לפעמים אני מתמוטט בתוכי בלי שרואים עליי."
  • "אם ראית ילד משחק לבדו בחצר בית הספר בימי החופשה, וראית געגועים."
  • "פתחתי דלת ברזל שכתוב עליה 'חרום' ונכנסתי לתוך שלוה גדולה: שאלות ותשובות."

ראו גם[עריכה]