צדק אנושי (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

צדק אנושי הוא ספר אוטוביוגרפי מאת יעקב טירקל שנכתב בשיתוף עם חיותה דויטש. הספר יצא לאור ב־2023.


  • "מצד אחד מן הראוי היה לפתוח בסיפורם של הוריי, ושל הוריהם שלהם, ותולדות המשפחה בדורות הקדומים. מצד שני ברור לי, שנקודת התחלה אמיתית לסיפורי שלי היא פגישתי עם מרים."
  • "בחוץ יקדה השמש במלוא עוזה. היה חם מאוד גם בהשוואה ליום קיץ רגיל בקיבוץ שבעמק בית שאן, לא כל שכן ליום הצום של תשעה באב, אבל המילים היפות מרחיקות את הצורך במים. בעיצומו של תשעה באב קראתי על לב העולם שנשבר, ועל זעקתו של אלוהים נוכח החורבן."
  • "בחיפושיי אחר צל ומעט קרירות בחום היוקד, נכנסתי למבנה היחיד בקיבוץ שלא היה אוהל. מבנה אחד ויחיד בכל הקיבוץ כולו, ששימש ספרייה, בית כנסת וחדר ביטחון. התיישבתי ושקעתי בקריאה, עד שהיא נכנסה."
  • "ואני, שמאז ומתמיד אהבתי לכתוב, כשם שאהבתי לקרוא, התחלתי לכתוב לה מכתבים, רבים וארוכים."
  • "בחודשי חיי הראשונים הניחו אותי הוריי בתוך ארגז תפוזים, ששימש לי כעריסה, כנראה מפני שלא היה כסף לעריסה אמיתית. לימים הייתי מזכיר את ארגז התפוזים שבו הניחו אותי כתינוק, כהסבר להקשבה מיוחדת שהייתה לי, כשופט, למצוקות של דלות ומחסור."
  • "מדי פעם היה אבא לוקח את ידי והולך איתי לאולמות הציבוריים הגדולים שהוקצו לרשימות של חיפוש קרובים. באותם ימים נתלו על קירותיהם דפים ועליהם רשימות ארוכות, שמות של ניצולים שהגיעו למחנות העקורים. המוני אנשים הגיעו לשם וחיפשו בין השמות, אולי ניצל מישהו ממשפחתם. אבא, שהשאיר מאחור שבעה אחים ואחיות וזוג הורים, לא מצא איש מבני משפחתו בין הניצולים. כולם נספו בשואה, למעט אחיינית אחת שהתגלתה אחרי המלחמה."
  • "הלגיון הירדני החל להפגיז את ירושלים. אזעקות לא היו אז. היית שומע פתאום זמזום כזה באוויר, מין צליל כזה, שאחריו פיצוץ. הלימודים בבתי הספר הופסקו לחודש־חודשיים. חבריי ואני היינו משחקים בעמק המצלבה, וכשהיינו שומעים את זמזום הפגז המתקרב היינו מתחבאים בין הסלעים. בבתים לא היו מקלטים. כשהיו הפגזות היינו יורדים לקומת הקרקע הנמוכה ומקווים לטוב."
  • "פסק הדין שאנחנו השופטים כותבים, צריך להתיישב על ליבו של האדם הפשוט. הנקודה הזו בעיניי היא תמציתו של המשפט. האיש הפשוט שואל: האם כשאמרת מה שאמרת – אני יכול להאמין לדבריך? התהליך המשפטי אמור לייצר אנשים הגונים. מה יקרה למשפט אם האדם הרגיל, הלא־משפטן, יצטרך לשאול את עצמו מה ישר ומה צודק בהחלטתו של בית המשפט?"