לדלג לתוכן

רומן וינאי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
אושר היחידי, תמצית כל ההוויה."

רומן וינאי הוא ספר מאת דוד פוגל המתאר את סיפורו של צעיר בווינה של ראשית המאה ה־20, המנהל במקביל קשרי אהבה עם אם ובתה הצעירה. הספר יצא לאור ב־2012.


  • "חמד הכול. מתאווה למצות עומק החיים על כל גוניהם."
  • "מרת שמידט נמצאה לפתע עירומה כליל."
  • "רוצה אדם באילוזיה."
  • "היו כמותה שרויות בצימאון בלתי פוסק."
  • "אני הנני קוסמופוליט. יודע אתה, זה מייגע פחות, האין כן?"
  • אושר היחידי, תמצית כל ההוויה – חטא? שוטה היה מי שבדה זאת."
  • "לגרש קצת יום החולין החדגוני, נטול החדווה, בעזרת גרטה גרבו."
  • "התמכרו ראשם ורובם לאותה רוח של הוללות אמיתית ומלאכותית כאחת, שספוגה הייתה באווירה של עיר זו."
  • "הרוח של שחרור עם גמר עמל היום, שעה שבני אדם מתנערים כמחלום מעיק ומגבירים את הצפיפות על המדרכות ובתוך קרונות הטראמים ועל מרפסות בתי הקפה."
  • "החיים סתומים היו, אי־נחקרים, פרגוד לפנים מפרגוד - אתה מסלק אחד והנה לפניך אחר."
  • "חסר היה זיקה טבעית, ישרה, אל הדברים. אותו סופר היה בעל מוח בלבד ולא בעל מזג לוהט, לא אמן."

נאמר עליו[עריכה]

  • "אפשר לגלות משהו מתוויו של פוגל בכל אחת מן הדמויות הנוגעות ללב שהעמיד ברומן, אך גדולתו כסופר מתבטאת בעיקר ביכולתו להמריא הרבה מעבר לנסיבות חייו אל ציור של דיוקן אנושי רב־קולי עשיר וססגוני." ~ שירה סתיו

ראו גם[עריכה]