רמב"ן

ציור של רמב"ן

רבי משה בן נחמן (רמב"ן), מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא שחי במאה ה־13.

דברי מוסר

מתוך אגרת הרמב"ן:

• "שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ." ~ ספר משלי, פרק א, פסוק ח
• "תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת, לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם... וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס, תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה, שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת... לְמַעַן תַּצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ, וְתִזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים."

על התורה

• "עוד יש בידינו קבלה של אמת, כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה, שהתיבות מתחלקות לשמות בעניין אחד. כאילו תחשוב על דרך משל, כי פסוק בראשית יתחלק לתיבות אחרות, כגון: בראש יתברא אלוהים. וכל התורה כן, מלבד צירופיהן וגימטריותיהן של שמות." ~ מתוך הקדמת הרמב"ן לפירושו לתורה
• "יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות, ולא ברוב [=בדרך כלל] קושיות חלוטות, שאין בחוכמה הזאת מופת ברור כגון חשבוני התשבורות [=מתמטיקה]." ~ הקדמה לספר "מלחמות ה'"

היסטוריה

• "ואין ישראל בתוכה (בארץ יהודה) כי מעת באו התתרים ברחו משם ומהם שנהרגו בחרבם רק שני אחים צבעים קונים הצביעה מן המושל ואליהם יאספו עד מניין מתפללים בביתם בשבתות. והנה זרזנו אותם ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה ולקחנו אותו לבית הכנסת כי העיר הפקר וכל הרוצה לזכות בחרבות זוכה והתנדבנו לתיקון הבית וכבר התחילו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה... כי רבים באים לירושלים תדיר אנשים ונשים מדמשק וצובא וכל גלילות הארץ לראות בית המקדש ולבכות עליו." ~ מתוך אגרת ז' באגרות הרמב"ן, בסוף "כתבי הרמב"ן א'" בהוצאת מוסד הרב קוק

על רמב"ם

• "יורה חטאים דרך בהלכות תשובה ובנחת ושובה ובלי קושיות והויות מפיק מרגליות כי לא מצינו דברי תשובה בתלמוד רק מפוזרים ומפורדים בין ההלכות וההגדות בלתי ברורים ובכל חיבורי הגאונים הראשונים ואחרונים לא מצינו אותם עניינים דרושים לכל חפציהם ומזומנים כאשר המה מפורשים ומבוארים בספר ההוא הממולא בפנינים, המיוסד בספירים מבחוץ ומבפנים." ~ מתוך "כתבי הרמב"ן א'" בהוצאת מוסד הרב קוק, עמוד שמ"ג
• "והרב רבי משה איננו מן המפזרים והוא אשר גינה הפיזור, וכתב בעניין הצדקה פרק אחד וזה לשונו: ... (ומעתיק את כל פרק י' מהלכות מתנות עניים)." ~ מתוך דרשה על דברי קהלת המובאת ב"כתבי הרמב"ן א'", עמוד ר"ח
• "אמר הרב רבי משה ז"ל כי שלמה יאמין בקיום העולם לנצח ולא יאבד כלל... אבל אני איני מאמין אלא לדברי רבותינו שכיוצא בדברים הללו אין דעת חכם יכול להם בשום סברא." ~ מתוך דרשה על דברי קהלת המובאת ב"כתבי הרמב"ן א'", עמודים קפ"ח - קפ"ט
• "ולא נתתם כבוד להרב הגדול, אשר בנה בתלמוד מגדול. מגדול עוז לשם ה', ומקדש להמוני. המון עמי הארצות העולים בפרצות. ובית תלמודנו השמם, שממות עולם יקומם. בכל גלות החל הזה בספרד ובארץ מערב, ואל המזרח ואל-הצבי היה מושיע ורב". ~ במכתבו אל חכמי צרפת

גאולה

• "אנחנו מחזיקים דבר הגאולה ומצפים לה מתקוותנו שנשיג מן הקרבה אל האלוקים בהיותנו במקדשו עם כהניו ונביאיו יותר ממה שאנחנו יכולים להשיג היום בגלות, זה עיקר תאוותנו והכספתנו אל ימי המשיח, עם מה שמוסף עלינו תאוה וכוסף לימים ההם, התורה שמבארת לנו, כי בעבדנו כראוי ישוב האלוקים להיטיב לנו כמו שהיטיב לאבותינו, ויותר. ואמנם נפשנו המתאוה מתעוררת גם כן לימים ההם ונכספה אליהם להראות לבעלי דינה, רצוני לומר אנשי הדתות הזרות, כי רוח זרעו וסופתה יקצורו, וזה טבע האדם להתגבר על אנשי מחלוקתו, להראות כי האמת אתו, ונכלל לנו ברצון הזה שורש מצוה גדולה, כי אנחנו חפצים בקדוש השם לעיני העמים" ~ (מקור: כתבי רמב"ן חלק א עמ' ר"פ)

אחר

• "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתינו מן האומות או לשממה... היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות"~ ביחס למצוות ישוב ארץ ישראל (מקור: השגות לספר המצוות לרמב"ם, מצוות עשה ד)
• "שאין לאדם חלק בתורת משה עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם"~ פירוש הרמב"ן לספר שמות פרק י"ג פסוק טז
• "ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו"~ כנ"ל.

עליו

• "האיש משה מופת הזמן. אשר מתק דברו נאצל ממתק של מן. הוא הרב הגדול הרמב"ן. הוא הורה לנו את הדרך אשר נעלה בה ובדרך אמת הנחנו. הוא אשר הצדיקנו וזכינו ושהחיינו" ~ רבנו בחיי בן אשר בפתיחת מדרשו על התורה.
• "לא היה גדול ממנו בחכמה במנין וביראת החטא" ~ הרשב"א
• "והיה סיני ועוקר הרים וכל דבריו כגחלי אש ועליו סומכים בכל גלילות קטלוניא כמשה מפי הגבורה." ~ שו"ת הריב"ש, סי' תט"ו
• "הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא" ~ הריב"ש בשם הר"ן
• "אחד מיוחד ברבוותא קמאי אשר משאתו יגורו אלים... והאמת היא דגבהו דרכי הרמב"ן ודעתו הרחבה והעמוקה דכולא תלמודא כמאן דמנח בכיסתיה דמי" ~ החיד"א
• "בחידושי הרמב"ן ז"ל צריך אתה לעיין בעיון דק היטב ולהשתדל להוציא ולצמצם כל לשונו בעניין שלא ישאר בו דבר מיותר, אפילו אות אחת כי כל דבריו הם במשקל ובמספר ובמידה". ~ הרב יצחק קנפאנטון, שחי בסמוך לתקופת הראשונים בקאשטיליא, בספרו "דרכי התלמוד".
• "וזה האיש משה גדול מאד, זכה שזרעו קיים עדיין בעולם, מהם נמצאים גם היום כמה ת"ח בברבריאה, הרלב"ג והרשב"ש היו מיוצאי חלציו, ומהר"י ששפורטש ז"ל, קרוב לדורנו, היה דור י"א להרמב"ן ז"ל. בודאי זרעו לעולם יהיה, כזה לא נודע עוד לשום אדם בגולה". ~ הרב יעב"ץ במטפחת (דכ"ח ע"א)
• "מה שמכונה "מצוות ישוב ארץ-ישראל" שייך לפולקלור הדתי, ומשמעותו היתה סנטימנטאלית בלבד. רק בודדים מבין אישי התורה והיראה והאמונה ביהדות הציגוה כדבר המחייב אותנו, לאמיתו-של-דבר היה הרמב"ן היחיד שנקט עמדה זו, ואף הוא מטעים ש'אין א"י מקיימת עוברי עבירות'." ~ ישעיהו ליבוביץ
• "ובאמת הספר הזה [פירוש הרמב"ן על התורה] הוא יסוד אמונה ושרש הדת לפע"ד [=לפי עניות דעתי]". ~ שות החת"ם סופר (חלק ו סי' סא אות ב)
• "אביהם של ישראל הרמב"ן"~ הרב צבי יהודה קוק

קישורים חיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: כתבי הרמב"ן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רמב"ן