שכול וכישלון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

שכול וכישלון הוא רומן מאת יוסף חיים ברנר. הספר יצא לאור ב־1920.


  • "הנה גם תביעת מוסר הלב אינסטינקט היא."
  • "ובלבד שנשמע, ובלבד שלא תלך לאיבוד מתנת הדיבור, מתנת החיים שבנו."
  • "פתאום פותח חמילין ואומר, למשל, שהוא אינו מודה בשום ערכין מוסריים, שהעיקר הוא התפרצות־הרגשות ומילוי החשקים השונים, שהוא נותן ערך רק לרשמים חזקים, מהנים, שהוא אוהב יופי, כוח, אהבה."
  • "כמה מתעב הוא את החולים! מה מאוסים הם החולים, החלשים! כל אלה הבריות מתנקמין באנשים הבריאים, החזקים. כל תורות־המוסר שלהם – נקמה אחת גדולה."
  • "רשמים חזקים? – אבל הכול בהוויה עושה רושם חזק על מי שמוכשר להתרשם, והחלשים יודעים להתרשם והם חיים לפיכך חיים אינטנסיביים."
  • "בהביט איש אליהן, כמעט שלא ראה משום מה, אם גדולות הן או קטנות, אם שחורות או ירוקות – המבט האפור־הכבד של משורר נסתר לקח את כל תשומת הלב."
  • "בנסיעתו של חפץ אז לחוץ לארץ ובמה שקדם לה נזכרו עוד שניים־שלושה מן הפועלים הישנים בשעת האסיפה. ביחוד הרבה לתאר אותה בצבעים בהירים ה'אינטריגן' שבחבורה, פועל קלוש המשקל, שעבודתו עשתה תמיד רושם של טירוניות ודרכו הייתה מעולם להתפאר ולהפחיד כאחת."
  • "ההרגשה הייתה, שהוא נמצא באיזה פרוזדור, שכל זה הוא רק לפי שעה ושהטרקלין עוד יבוא, מוכרח לבוא. מה הוא הטרקלין וכיצד הוא מתאר אותו לו – על זה לא ידע לענות לעצמו. אבל דמיונות היו, דמיונות שונים, דמיונות בלתי־נתפסים, מגוחכים, אבל מתוקים."
  • "חיים, הדברן התמידי, אף הוא שתק הפעם; לא התערב בוויכוח הלוהט שאצלו! ולא עוד אלא שהוא גם כאילו לא שמע. ואף אילו שמע, מי יודע, אם היה מבין כהלכה. הם ממשיכים את ויכוחיהם... היהדות... צדק... אהבת אדם... דין... לפנים משורת הדין... מה הם מדברים? הבריות בורחים מפני הצרות ורוצים, שלהם יהיה טוב – זה הכול."
  • "את כל החיים ואת כל העולם אי־אפשר לתקן. בכל אופן, יעסקו בזה האנשים, שיש להם שׂיח ושׂיג עם כל החיים, האנשים הכל־עולמיים. הוא, שאינו יודע מ'אחדות', שאינו מתעלה על החֵלק, היושב רק בפינתו, הוא יפשפש וימשמש בפינתו, ושם ינסה לתקן מה שאפשר, בכל מה שאפשר ואיך שאפשר."
  • "אמנם, כשאני לעצמי, יש שאני, בעל־הסיפור, משלה את עצמי לחשוב, שאין הדבר נורא כל כך, כי בכגון דא אין התחומים שבין 'בזמנו' ו'שלא בזמנו' כל כך מוגבלים וקבועים: עינויי האדם המסכן, צריך לשער, לעולם יעמדו, ומאבדים עצמם לדעת או יוצאים מן הדעת, על כי לא יכלו נשוא חרפת חייהם הפרטיים הדלים, יקרו גם בזמנים היותר נהדרים."

נאמר עליו[עריכה]

  • "לאורך כל חייו היצירתיים עסק ברנר בשאלות הניהיליזם בכלל ובשאלות 'הניטשיאניות' בפרט... והקדיש להן את הרומן האחרון שלו, אולי הפילוסופי באופן הישיר ביותר." ~ אריק גלסנר
  • "סיפור אהבה קדורני מתגלה כמשל חד ומצחיק על חיי היהודים בארץ ישראל של תחילת המאה: גיבור הספר, יחזקאל חפץ, נקרע בין רצונו לתרום לקהילה שבה הוא חי, 'קבוצה' סוציאליסטית עקומת מחשבה, לבין הרצון למצוא בת־זוג, ואת עצמו, אף אם הדבר יהיה במחיר גלות מן הארץ." ~ יובל אביבי

קישורים חיצוניים[עריכה]