המאהב: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
==אדם== |
==אדם== |
||
* "היה לנו מאהב, ומאז המלחמה הוא איננו. פשוט נעלם." |
* "היה לנו מאהב, ומאז המלחמה הוא איננו. פשוט נעלם." |
||
* בסך הכול, תכף ראיתי, [[אישה]] נוחה וותרנית. משתדלת מאד לא לריב |
* בסך הכול, תכף ראיתי, [[אישה]] נוחה וותרנית. משתדלת מאד לא לריב איתי, מתייחסת אליי בכבוד, אפילו בקורטוב של חרדה." |
||
==אסיה== |
==אסיה== |
||
* "ואני רוצה לומר לו, בוא הנה, אבל נשארת בכיתה שעכשיו היא ריקה לגמרי, באור של דמדומים משונים כאלו." |
* "ואני רוצה לומר לו, בוא הנה, אבל נשארת בכיתה שעכשיו היא ריקה לגמרי, באור של דמדומים משונים כאלו." |
||
* "ממש רעדתי. כבר שנים לא ראיתי אותו. הנה הוא נוסע על אופניים ליד הבית. רק לא לאבד אותו שוב. נצמדתי |
* "ממש רעדתי. כבר שנים לא ראיתי אותו. הנה הוא נוסע על אופניים ליד הבית. רק לא לאבד אותו שוב. נצמדתי ל[[חלום]]." |
||
==דאפי== |
==דאפי== |
||
שורה 19: | שורה 19: | ||
* [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=10923 שיחה על 'המאהב' בין א.ב. יהושע לבין ניצה בן דוב] {{הקלטה}} |
* [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=10923 שיחה על 'המאהב' בין א.ב. יהושע לבין ניצה בן דוב] {{הקלטה}} |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:רומנים עבריים]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:יצירות ספרותיות שעובדו לקולנוע]] |
גרסה מ־19:29, 28 ביולי 2021
המאהב הוא רומן מאת אברהם ב. יהושע הכתוב מנקודות מבט של דמויות שונות. הספר יצא לאור ב־1977 ועובד גם לסרט קולנוע.
אדם
- "היה לנו מאהב, ומאז המלחמה הוא איננו. פשוט נעלם."
- בסך הכול, תכף ראיתי, אישה נוחה וותרנית. משתדלת מאד לא לריב איתי, מתייחסת אליי בכבוד, אפילו בקורטוב של חרדה."
אסיה
- "ואני רוצה לומר לו, בוא הנה, אבל נשארת בכיתה שעכשיו היא ריקה לגמרי, באור של דמדומים משונים כאלו."
- "ממש רעדתי. כבר שנים לא ראיתי אותו. הנה הוא נוסע על אופניים ליד הבית. רק לא לאבד אותו שוב. נצמדתי לחלום."
דאפי
- "אישה מהפכנית, אמר אבא בצחוק, וגם אני צחקתי, אפילו שלא ידעתי למה הוא מתכוון בדיוק."
- "הם הלכו לחברים. כשהם בבית לא מרגישים בהם כמעט, אבל כשהם יוצאים מרגישים שאינם."
נאמר עליו
- "מעבר לכל הפירושים והמשמעויות, הרומן 'המאהב' הוא ספר מרתק, הנקרא בנשימה עצורה. זהו ספר הגדוש הומור גרוטסקי והבחנה אנושית חריפה." ~ גרשון שקד