"נוכל לבחור ללכת לכיוון של יותר בהירות ואושר או לפנות אל בלבול וכאב."
"לכולנו יש גישה לתבונה יסודית שיכולה לעזור לפתור בעיות, במקום להחמיר אותן."
" לאהוב את עצמך ואת עולמך. זוהי הנחיה פשוטה, נגישה, להקלת אומללות אנושית ברמה אישית וגלובלית."
"בעיצומה של הבדידות, בעיצומו של הפחד, בלב ההרגשה של היות לא מובן ודחוי, נמצא דופק הלב של כל היצורים, לב העצבות האמיתי."
"רק אם נכיר את כאבנו האישי, רק אם נתייחס לכאב באשר הוא, נהיה אמיצים, חסרי פחד ועזי רוח במידה מספקת כדי להסכים לחוש את כאבו של הזולת."
"אנו מניחים לחוויה שלנו להיות מה שהיא, בלי לנסות לתמרן אותה, להרחיק אותה מעלינו או להיצמד אליה. הצדדים המהנים של היותנו אנושיים, כמו גם הצדדים המכאיבים, הופכים להיות המפתח להתעוררות."
"אם זה כואב, אפשר ללמוד להישאר במקום ולהתקרב אל הכאב. הפכו על פניו את הדפוס הרגיל של התרחקות ובריחה."
"פתגמים מסוימים, כמו 'הגו תמיד בכל מה שמעורר התנגדות', מטיפים להליכה אל מעבר לשכל הישר. אין הם בהכרח נעימים לנו לאוזן, ובוודאי אינם ממלאים בהשראה, אך אם נעבוד איתם הם יהיו כמו הנשימה שלנו, כמו הראייה שלנו, כמו התגובה הראשונית שלנו."
"ניגוד רגעי בין להיות לגמרי שקוע־בעצמי לבין להיות ער ונוכח. יש לעצור לכמה שניות, לנשום עמוק ולהמשיך הלאה."
"להכיר את עצמנו: את חלקינו המחוספסים ואת חלקינו החלקים, את התשוקה, התוקפנות, הבורות וגם את החוכמה שלנו."
"הוא קיבל – באמת קיבל בכל לבו – את העובדה שהוא כועס ומקנא, שהוא מתנגד ונאבק ושהוא מפחד. הוא קיבל גם את עובדת היותו יקר ללא מידה – חכם וטיפש, עשיר ועני, ולחלוטין בלתי ניתן לפענוח. הוא חש אסיר תודה כל כך."
"העניין הוא להמשיך לחקור ולא לברוח, אפילו כשאנו מגלים, שמשהו הוא לא מה שחשבנו. זהו הדבר שאנחנו עומדים לגלות שוב ושוב ושוב. שום דבר הוא לא כמו שחשבנו."
"כשיושבים באולם המדיטציה, מרחבי השמים והמים חודרים לתודעה וללב, ואילו השקט של המקום, שמועצם ברחשי הים והרוח, הציפורים והחיות, חודר אל החושים."
"חמימות טבעית היא יכולתנו המשותפת לאהוב, להביע אמפתיה, להתייחס בהומור. היא גם היכולת לחוש הכרת תודה, הערכה ועדינות."
"הבה נתחיל להסתכל בחמלה ובכנות על התודעה שלנו... נלמד להכיר את הזאב הכועס, שלא סולח, הזאב העוין - בלי להירתע ומתוך טוב־הלב שלנו. עם הזמן החלק הזה בנו יהפוך למוּכּר מאוד."
"אם זה כואב, אפשר ללמוד להישאר במקום ולהתקרב אל הכאב. הפכו על פניו את הדפוס הרגיל של התרחקות ובריחה."
"תחושה של תבוסה משמעה שמשהו נכנס אלינו. משהו נגע בנקודת התורפה שלנו. פגיעות זו, שדאגנו לבצר במשך שנים – משהו נגע בה."
"פתגמים מסוימים, כמו 'הגו תמיד בכל מה שמעורר התנגדות', מטיפים להליכה אל מעבר לשכל הישר. אין הם בהכרח נעימים לנו לאוזן, ובוודאי אינם ממלאים בהשראה, אך אם נעבוד איתם הם יהיו כמו הנשימה שלנו, כמו הראייה שלנו, כמו התגובה הראשונית שלנו."
"יהיו מחשבותיכם אשר יהיו – רוויות באלימות, בתשוקה או בבורות ובהכחשה, מלאות דאגה ופחד, מחשבות רוחניות, מחשבות מהנות על ההצלחה שלנו בתרגול, מחשבות מנחמות ומעודדות – תייגו אותן כ'מחשבה' ללא שיפוטיות או נוקשות, כי אם בכנות ובעדינות."
"ניסיונותינו למצוא עונג מתמשך, ביטחון מתמשך, מנוגדים לעובדת היותנו חלק ממערכת דינמית, שבה הכול וכולם נמצאים בעיצומו של תהליך."
"היכולת לקבל את חוסר היציבות של מצבנו ולהירגע בתוך טבעו הדינמי נקראת הארה, או התעוררות אל טבענו האמיתי, אל הטוּב הראשוני שלנו. מילה נוספת המתארת זאת היא חופש – חופש ממאבק בעמימות שביסוד הקיום האנושי."
"רגש כמו כעס, שהוא תגובה אוטומטית, נמשך רק תשעים שניות מרגע שהוא מופעל ועד שהוא חולף. דקה וחצי, זה הכול. כאשר הכעס נמשך זמן רב יותר, כפי שקורה בדרך כלל, זה קורה משום שאנחנו בוחרים להזין אותו."
"הארעיות כפשוטה, או אפילו הידיעה שאנחנו עומדים למות, לא הן שגורמות לכל הסבל, לימד הבודהה. התנגדותנו לחוסר הוודאות היסודי שבמצבנו היא שגורמת סבל."
