אברהם אלקנה כהנא שפירא

אברהם אלקנה כהנא שפירא

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה בפי תלמידיו "רֵבּ אברוֹם"; נפטר בט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב מאז פטירת הרצי"ה קוק בה'תשמ"ב ועד פטירתו שלו. הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993) ודיין בבית הדין הגדול. מגדולי הדור וממנהיגי הציונות הדתית.

לימוד תורה

לימוד

• "חזרות הם עיקר לימוד, בלי חזרות הייתי יכול להגיד שיעור וללכת הביתה, בשביל מה צריך ישיבה? - הישיבה קיימת רק על זה, זהו העיקר, השינון, בזה אתם מחיים את התורה. החזרה היא יצירה שלכם, כל חזרה יש בה משהו חדש, ואפילו מישהו שלא רואה, הוא יכול להאמין בזה ולהרגיש זאת. אם לא בפעם השנייה, אז בפעם הרביעית, שנוסף לו משהו. יש כאן כוח, כוח חזרה הוא כמעט עיקר מהותה של הישיבה, חוץ מהרב. בחזרה יש התחברות גדולה יש חיבור ממש עם שנקרא בפיכם "תורה", התורה היא אין סוף, כל מה שאתם "מריצים" זה עדיין לא תורה. לפעמים יכול אדם לחזור לרבה ורב יוסף לאביי ורבא, אתם יש לכם עסק עם אביי ורבא?! אלא שכשאתם חוזרים, ע״י זה אדם מתחבר, גם בדור הזה, אתם לא מרגישים אולי, אבל אני אומר לכם, כאשר אתם חוזרים, זה כאילו אתם מחיים את רבא, יש לכם לכל אחד רבא בבית, יש התקשרות של רוח, וזה אני גם מנסה, כמו שיכלו בדורות הקודמים (ללמוד עם אביי ורבא)"
• "יש חיבור קדוש בין הלומד לתורה , הקשר הרוחני גדול מאוד, התורה, מטרתה היא לגדל את הרוח והנפש והנשמה, וגם אם לא מרגישים עכשיו בישיבה, אבל היום אני מרגיש דברים שאולי לא הרגשתי לפני חמישים שנה. הקשר, הקשר עם הדפים האלה. תזכרו את זה לא תשכחו את זה."
• כשאתה לומד עם חבר-אתה מגדל את עצמך. (מקור)

לימוד תנ"ך

• "כל מה שלומדים באוניברסיטה תנ"ך יש בזה קצת טומאה, ללמד תנ"ך יכולים רק תלמידי חכמים."
• "תנ"ך זה גם לימוד אמונה, כל התנ"ך זה רק בשביל אמונה."

על ארץ ישראל

• "וארץ ישראל איננה שטחים, אלא ארץ חמדה, חמדת עליונים ותחתונים כלשון הגר״א, ומצוה מהתורה להחזיק בה ולהתישב בה והיא מעשה שמים להפיח רוח חיים בעם שרידי חרב וכל אחד מבניה יש לו אחיזה בקצת מצות של תורה."

מדינת ישראל וציונות

• "יש שטיפת מוח אצל אנשים צעירים. מה פתאום רוב הרבנים היו נגד הציונות?! מאין מצאו את זה? צריך לדעת שהתנועה שקדמה לתנועה הציונית היתה "חיבת ציון", היא החלה לבנות את הארץ. בראש חובבי ציון היו רבנים. יש ספר אוסף מכתבים של רבנים על חיבת ציון בשם "שיבת ציון"... שמות רבנים יותר חשובים מהם בעולם התורה לא היו באותו דור. שמות כמו: הנצי״ב מוולוז׳ין, רבי יצחק אלחנן, רבי דוד מקרלין, רבי שמואל מוהליבר ועוד ועוד. ציונות אז ביסודה, עיקרה היה הקמת מדינה לעם היהודי בארץ-ישראל."~ על הציונות (גדולי ישראל והציונות)
• "המדינה הוקמה ע״פ הסכמת הרבנים מכל החוגים, הרבנות הראשית ומועצת גדולי התורה של האגודה, (בלעדיה לא היו חותמים נציגי האגודה על הכרזת העצמאות). ראשי מועצת גדולי התורה אז היו הגאון ר׳ איסר זלמן מלצר זצ״ל והאדמו״ר מגור ר׳ אברהם מרדכי אלתר זצ״ל. יש לדעת כי רוב הרבנים הזקנים בדורנו ילידי הארץ, הם תלמידי ר' איסר זלמן ולא של גאונים אחרים... בכל המועצות של גדולי וחכמי התורה של המפלגות הדתיות, בכל גדולי התורה כיום, אין מי שיתיימר לחלוק על אותם הגאונים וחבריהם, שהצטרפו להקמת המדינה. בזמן הבחירות הראשונות לכנסת חתמו על כרוז להצביע בעד החזית הדתית, כמעט כל רבני הארץ, ראשי הישיבות והאדמו״רים... מדינת ישראל קמה על פי רוב הרבנים בארץ, ולא רק רוב הרבנים אלא רובם המכריע. כמעט שלא נשמעו קולות נגד. סאטמאר התנגדו. הם גם התנגדו לעצם ישוב ארץ ישראל."(מקור)
• "מדינת ישראל איננה של בן גוריון וחביריו ושאר השרים עד היום, אלא של כלל ישראל, ומשום כך, שהמדינה היא תחת שלטון זרע אברהם יצחק ויעקב ולא תחת שלטון גויים אין זה גלות.
  ואם אצל אדם לא זז שום דבר במחשבה בנידון זה של גלות, הוא סריס רוחני גמור, ובסריסות אפשר להגיע, ויש שהגיעו לידי קיצוץ בנטיעות לומר שח"ו, לא השי"ת משגיח על עמו וארצו אלא הכל מעשה הסיטרא אחרא, רח״ל." ~ על הגאולה שבתקומת מדינת ישראל (מקור)
• "בקשר לעניין של ג' שבועות, ואמרתי שאם ענקים כמותם פסקו בכתב שאין עכ"פ היום איזה חשש איסור בזה, הרי גדולים אחרים, רבנים וראשי ישיבות צריכים לבטל דעתם מפני דעת הענקים האלו עם כל גדולתם בתורה." ~ על עמדת האור שמח והאבני נזר בשאלת שלושת השבועות(מקור)
• "היום העם היהודי לא יכול להיות בלי א״י, אפילו אלה שבגולה לא יכלו להתקיים אלמלי שיש כאן מדינה של ארבעה מיליון יהודים. כאן מרכז התורה והחסידות והיהדות בכלל. כל המדרגות הטובות של עם ישראל נמצאות כאן בארץ. הרבנים שלנו כוונו לדעת פמליה של מעלה."~ על אתחלתא דגאולה (מקור)
• "בנוסף לעצם החזרה של עם ישראל לארצו וביטול הגלות, צריכים אנו להודות לריבונו של עולם גם על ביטול שעבודו של עם ישראל לגויים, עצמאותו, חירותו ושלטונו בארץ-ישראל, שנוצרו עם הקמת מדינת ישראל. צריך לדעת להעריך שבוטל עול הגלות מעלינו, ונוצרה מלכות לישראל, ולהודות לה' על כך."~ על אתחלתא דגאולה (מקור)
• "המדינה מן הסתם פועלת כיאות ואינה יוצאת למלחמות סתם." ~ על מלחמת שלום הגליל

מסירת שטחים

• "פינוי יישוב אסור – כמו אכילת חזיר."
• "איני מבין איך אדם שמפנה יישובים או שקורא לפנות יישובים יכול לקרוא לעצמו 'דתי' אם באותו זמן הוא סבור שפינוי שכזה מנוגד להלכה"
• "הלכה פסוקה למעשה... לפי דין תורה חל איסור גמור למסור קרקע של ישראל לנכרי... כל פקודה הנוגדת את ההלכה והכופה לעבור על דברי תורה, אין לה כל תוקף, אסור להשמע לה ואין לאף אדם סמכות להורותה... כל שיעבור על איסור זה לא יינקה, לא בעולם-הזה ולא בעולם-הבא... על חייל הנקרא למילואים להמנע מהתייצבות באם שירותו נועד לאפשר לחיילים אחרים לעסוק בעבירה." ~ על מכירת קרקע לגוי

שמיטה

• "דע ידידי, שבזה שאתה מחמיר וקונה עגבניות וירקות שגדלו בקרקע של גוי, אתה לא מחמיר בהיתר המכירה ואינך עוזר לשובתי שביעית, ואיך לך שום קשר עם מצות שמיטת קרקע כפי שאתה סבור. מצוה זו שעל מקיימה נאמר: 'בורי כח עושי דברו' – היא באותם שיש להם קרקע ואינם עובדים בשביעית, ואינך גם 'נטפל לעושי מצות', כמו מי שקונה תוצרת של שומרי שביעית מאוצר בי״ד... ע"י שקונים יותר פירות של ערבים לא מקיימים מצות שמיטה, ולא מסייעים שיתרבו שומרי שביעית כהלכתה, וע״כ אין מקום להתייהר שמי שממלא כרסו בפירות של ערבים, מבצע את שאיפתו של הראי״ה שיתרבו שומרי שביעית בישראל." ~ על המעדיף לקנות יבול נכרי על פני יבול מהיתר מכירה (מקור)

עולם הישיבות

• "תפקידנו לגדל תלמידי חכמים, כל אחד לפי כוחו, יש לנו דרך ברורה וסלולה, ועם כל החולשות הפרטיות והכלליות ודבר אלוקינו יקום לעולם"
• "זה תלוי במבנה שלו, וצריך להתייעץ עם מי שמכיר אותו. יש אנשים שיש להם כה אדיר וחבל שיבזבזו אותו על זה, ויש אנשים שלא יוכלו בלי זה (לימודי החול), הכל תלוי באפשרויות. אך בדרך־כלל בגיל הזה, הקטן הצעיר הזה, צריך להתגדל בתורה יותר מבשאר החיים, וישלים את זה (לימודי החול) בשנים הבאות. יש לך בשנים האלה הזדמנות, ולא כדאי לך לבזבז אותה. אך בזה צריך להתייעץ עם הר״מ וזה התפקיד שלו." ~ לימודי חול בגיל התיכון לעומת התמסרות ללימוד תורה.
• "אתם באהבת התורה שלכם, (מדגיש) אתם מקיימים את כלל ישראל, בלעדיכם לא היה כלל ישראל, אם לא היו ישיבות-לא היה כלל ישראל." (מקור)

ישיבת מרכז הרב

• "מה שכתבת שיש בישיבה אהבה לחילונים וסלידה מבחורי הישיבות זוהי עלילת שקר, שקר וכזב, ממש לא יאומן כי יסופר. מה שהוספת שהדבר הוא הדדי וכמים הפנים לפנים, אתה יכול להעיד רק על פניך בלבד ולא על פני ישיבתנו. כל דבריך במכתב מאשרים את הידוע לי אישית על מידה נוראה של החדרת שנאה ללבבות של בחורים תמימים כמוך, ידוע לי על מקרים מבהילים של דיבות שקר וכאילו נעלמו איסורים חמורים התלויים בשמירת הלשון שעליהן פסקו חז״ל שהנכשל בהם אין לו חלק לעולם הבא כלשון הרע והלבנת פנים וביזיון תלמידי חכמים וחברים וכד'. הסלידה הזאת, שאתה מעיד עליה על עצמכם, הוא שחיתות המדות שלא מובנת כלל שתהא קיימת אצל בני תורה." ~ במענה לבחור ישיבה חרדית (מקור)
• "ששטיפת מוח מסוגלת להחדיר במוחות של צעירים תמימים את הבדיות המטופשות ביותר. המקור הוא ברשעות המפעפעת בלב כמה צורבא מרבנן כלפי הישיבה, העובדות הידועות בזה מסמרות שיער כאילו לא קיימים איסורים חמורים של שקר, לשה״ר, ליצנות, שנאת חינם ושנאת ת"ח. דומים האי גבראי כאילו לא טעמו טעם מוסר מעולם, וזה בא כתוצאה של תסביך רוחני כלפי הישיבה שאכ״מ לבאר באריכות." (מקור)
• "אין בשום ישיבה עוז ועצמאות רוחנית כמו ל'מרכז הרב', עטורי זקן ופיאות וציציות בחוץ, שקידה בתורה, הקפדה בקיום מצוות בדקדוק ומה שיגידו עליהם סביבתם ומשפחתם שווים בעיניהם כקליפת השום."~ על בני ישיבת מרכז הרב(מקור)
• "הרבה תלמידים בישיבה אינם פתוחים לשיחה מלבד בד״ת, וישנם ביניהם שאפשר לשוחח איתם בכל המקצועות בש״ס, וספק גדול אם אותם ת״ח שאתה מזכירם מסוגלים בכלל לעמוד איתם בקשרי מלחמתה של תורה."(מקור)
• "הרב זצ״ל המשיך את מסורת וולוז׳ין, ובנה את ישיבתו על יסוד של שקידה והתמדה, כמו בוולוז׳ין. הרב זצ״ל עצמו היה דור רביעי לרבי חיים מוולוז׳ין, אך על סמך מה שהוא ראה בישיבה בוולוז׳ין, הוא ייסד את ישיבתו. וולוז׳ין הייתה בנויה, יותר מאשר שאר הישיבות, על שקידה מעבר לכל גבול."~ על הרב אברהם יצחק הכהן קוק(מקור)
• "האמונה שקועה בכתבי הרב זצ״ל, ובישיבה, וצריך ללמוד אותה בשלמות ובגדלות. כך הורנו הרב זצ״ל. הרב זצ״ל הורנו, שלימוד התורה חייב להיות משולב בלימוד האמונה."~ על לימוד אמונה בישיבה (מקור)

הרבנות הראשית

• "חייב כל יהודי לשמור על קיום הרבנות הראשית וכבודה"(מקור)
• "לקיום התורה בא"י יש צורך יסודי לקיום הרה"ר, ואפילו רק משום זה לבד, שבלי קיום הרה״ר היה ענין הרבנות פרוץ לכל אשר בשם רב יכונה, כמו בחו״ל, ומחצית א״י היתה פרוצה ומסורה ביד רבנים רפורמים וקונסרבטיביים למינם כבארה"ב, וכן היתה מתמוטטת מערכת בתיה״ד, הגוף החסון ביותר מבחינה תורנית בא״י, על כל התוצאות החמורות שנובעות מזה."(מקור)

כללי

• "רק גדולי תלמידי החכמים שבדור כוחם לפסוק בשאלות חמורות בכל חלקי התורה, ופסקיהם מקובלים בישראל, ראויים לפסוק בשאלות אלה הנוגעים לכלל ישראל. כל מי שלא הגיע למדרגה זו עליו להמנע מלפסוק בעניינים אלו, ואם בכל זאת מורה הלכה כבר קרא עליו הרמב"ם 'רשע שוטה וגס הרוח'... הנוקטים למעשה כפי מה שפסקו להם רבנים שלא הגיעו לדרגת הוראה בנושאים אלה, אינם בגדר שוגגים ועתידים גם הם ליתן את הדין ..." ~ על רבנים צעירים שמביעים דעתם בענייני כלל ישראל (מקור)
• "לאור ההלכה אמונת אומן של כל יהודי נאמן וכשר היא שהתורה היא מעל כל דבר הקיים בעולם וכל בעיה נבחנת לאורה של ההלכה בתורת ישראל. מי שאינו מאמין בזה אין לו אמונה יהודית, כי הם חיינו ואורך ימינו. זכותו ואף חובתו של רב בישראל המוסמך להורות הוראה בישראל, לפסוק למעשה לכל שואליו מה היא דעת ההלכה בכל נושא שהוא נשאל עליו, ואף לחוות דעת ההלכה על כל חוק ותקנה איזה שהיא אם היא תואמת גם לדעת ההלכה. חובתו של כל יהודי שומר תורה להימנע מכל פעולה שהיא אסורה לפי ההלכה גם כשהפעולה נדרשת מכח חוק או צו ממשלתי. וכשם שיש מושג של פקודה שהיא בעליל בניגוד למוסר, כך ולא פחות מזה, יש מושג של פקודה שהיא בעליל בניגוד לדין תורה." ~ על הוראת רב לסירוב פקודה הנוגדת את התורה

• ""מבחינת הדין כל הדברים הנ"ל, גם לבישת ציצית לנשים וגם עריכת מנין לנשים לדברים שבקדושה, הם בניגוד להלכה ובניגוד למנהג, ולא מקובלים בישראל, ויש כאן רק מעשה שטן להרבות מחלוקת ולעורר קטרוגים על ישראל, ומרוב פשיטותם של הדברים אין יותר להאריך בזה."~ על תפילת נשים בכותל (מקור)

על אישים

על הראי"ה קוק

• "בדורנו היה הרב זצ״ל מוסר התורה. הרב זצ״ל היה חד בדרא.
  הוא היה יחיד בדורו בהיקף התורה. היו הרבה גאונים, והרבה צדיקים, והיו לו עמיתים במקצועות שונים של התורה, אך בהיקף התורה לא היה דומה לו, בזה הוא היה שר התורה. הרב זצ״ל הקיף גם את הנגלה וגם את הנסתר, גם את ההלכה וגם את האגדה, והכול היה פתוח לפניו. הכול היה חרוט במוחו. לא רק המקורות משני תלמודים, ולא רק ארבעת חלקי השולחן ערוך היו פרוסים לפניו, אלא אחרונים, ואחרוני אחרונים, וספרי קבלה נסתרים וצדדיים - הכול היה גלוי לפניו. הוא היה בקי בכל המדרשים, בכל הזוהר, בכל ספרי האר״י, ובכל ספרי הקבלה. בזה לא היה דומה לו. לא היה אדם גדול שמרכז את שני הדברים יחד. לא היה אדם שהוא גם פוסק ההלכות לדור, וגם פוסק ההשקפה לדור. ובמיוחד הוא היה יחיד במינו בעניינים של הנהגת הדור, הנהגת הדור זהו מקצוע מיוחד. זוהי תורה שעל פיה מתנהג כלל ישראל, וזוהי תורה שצריכים להעמיק בה הרבה כדי להבין ולדעת אותה."
• "גדלותו של הרב זצ״ל התבטאה במישור נוסף. הרב זצ״ל היה גדול בכל שעות היום והלילה. יש גדולים שאינם גדולים אלא בחלק מזמנם. נדיר הוא למצוא אדם שיהיה גדול תמיד, אך כזה היה הרב זצ״ל. הרב זצ״ל היה גדול בכל שעות היום, ובכל שעות הלילה, במשך כל ימות השנה כולם. לא הייתה אצלו נקודה אחת של קטנות. כולו היה גדלות. ומתוך כל זה הוא המשיך את מסורת התורה."
• "הרב זצ״ל המשיך את מסורת וולוז'ין. רבי יצחק מוולוז׳ין כותב בהקדמתו לספר "נפש החיים" (בד״ה ומודעת), שאביו, רבי חיים מוולוז׳ין, ציווה עליו ביום פטירתו להדפיס את כתביו - את ספר "נפש החיים", ולחזק את ישיבת וולוז׳ין. וכך גם מסר הרב צבי יהודה זצ״ל שצוואתו האחרונה של הרב זצ״ל, קודם פטירתו, הייתה להוציא לאור את כתביו, ולהשגיח על הישיבה שתמשיך (ראה "לשלשה באלול", חלק א׳ עמוד מח, סימן קיג). אלו הן שתי הנקודות שהדגיש הרב זצ״ל."
• "תורתו של הרב זצ״ל... היא פרה ורבה, ומוסיפה לגדול אף לאחר פטירתו. היא מתחדשת מדור לדור, על סמך דברים שאמר אז. באותם הימים היו הדברים עדיין סתומים, והיום הם הולכים ומתגלים. אך לשם גילויים. יש צורך ללמדם."
• "הרב זצ״ל המשיך את מסורת וולוז׳ין, ובנה את ישיבתו על יסוד של שקידה והתמדה, כמו בוולוז׳ין. הרב זצ״ל עצמו היה דור רביעי לרבי חיים מוולוז׳ין, אך על סמך מה שהוא ראה בישיבה בוולוז׳ין, הוא ייסד את ישיבתו. וולוז׳ין הייתה בנויה, יותר מאשר שאר הישיבות, על שקידה מעבר לכל גבול."
• "הרב זצ״ל החשיב מאוד את הישיבה, והיה קשור לישיבה בכל מאודו. הישיבה הייתה לגביו דבר עיקרי מאוד, והוא היה מצטער צער רב על הפרעות שהיו לו בקשר זה"
• "האמונה שקועה בכתבי הרב זצ״ל, ובישיבה, וצריך ללמוד אותה בשלמות ובגדלות. כך הורנו הרב זצ״ל. הרב זצ״ל הורנו, שלימוד התורה חייב להיות משולב בלימוד האמונה."
• "יש צורך בתורה שלמה - בידיעה רבה, בהבנה רבה, ובעמקות רבה; יש צורך באחדות שלמה של כלל ישראל, ויש צורך בשלמותה של ארץ ישראל. כל שלושת הערכים הללו הם תורה שלמה ומיוחדת, ויש צורר לשמור על שלמותם של ערכים אלו. גאמנם על שלושת ערכים אלו הקפיד הרב זצ״ל במיוחד"

על הרצי"ה קוק

• "זכה הרב צבי יהודה זצ"ל להעמיד לגיונות של תלמידים, ועלינו לזכור כי עיקר העיקרים בחינוכו היה הדביקות בתורה, והאמונה בדברי תורה... הרצי"ה זצ"ל דאג מאד לשני דברים מיוחדים, ומכוחם לשאר העניינים. הישיבה הקדושה, וכתבי הרב זצ"ל... ומכח זה זכה לפעול גדולות ונצורות בענייני ארץ ישראל, וכל דבר שישראל מסרו את נפשם עליה, נתקיימו בידם. אצל הרצי"ה ארץ ישראל נבע מתוך אמונה גדולה בתורה, וקיום דברי הנביאים, הוא זכה לראות מרחוק את המתחולל פה בארץ, והאמין כי עצת ד' היא תקום." (מקור)
• "זכינו, ואיש קדוש היה עובר תמיד עלינו. כל מעשיו היו מתוך תורה, ולא מילתא זוטרתא היא... זכה הרצי"ה זצ"ל שגם תלמידי תלמידיו עסוקים בתורה, ושותפים בכאב הכלל, דבר המעיד על עדינות ואצילות הנפש, המחברת אותם אל כלל ישראל מתוך תורה!" (מקור)

על הוריו

• "אאמו"ר הגה"צ (אדוני אבי מורי ורבי הגאון הצדיק) רבי שלמה זלמן כהנא שפירא זצ"ל, מגדולי תלמידי החכמים המצויינים והותיקים בירושלים, שהיה שקוד ושקוע בתורה כל ימי חייו, כדרכם של ת"ח בירושלים העתיקה שלמדו תורה מתוך הדחק ומתוך הצנע לכת, וכמו שכתבו חז"ל ענותן ושפל ברך, שייף ועייל ושייף נפיק ועסיק באורייתא תדירא ולא מחזיק טיבותא לנפשיה. כסמל ודוגמא לשקידתו ועמלו בתורה ניתן לציין את המחזה השגרתי והיומיומי בביתנו, בשעות הערב המאוחרות, לאחר שכיבו את האור וכל בני הבית כבר נמו את שנתם, היה עדיין אאמו"ר זצ"ל ממשיך לשבת בחדר ולומד בפינה לאור מנורת נפט קטנה מתוך גמרא שלפניו.
  זכותו של אאמו"ר זצ"ל וזכותה של אמי מורתי הצדקנית, הרבנית הענע רייזל ע"ה, ששניהם מסרו נפשם על חינוך ילדיהם לתורה ויר"ש, מתוך מצוקה ועניות, כפי שהיה רגיל אז בבתי היהודים בעיר העתיקה בירושלים ת"ו, ובמיוחד לאחר שאאמו"ר זצ"ל נסתלק לבית עולמו, ועול גידול הילדים הקטנים נפל על אמי מורתי ע"ה, וגידלה אותנו מתוך דוחק וצער. זכותם עמדה לי להיות דבוק בתורה, ללמוד וללמד ולהורות... גם שאר צאצאיהם דור ישרים יבורך, בנים ונכדים ונינים עוסקים בתורה ויראת שמים..." (מקור)

נאמר עליו

על ידי רבותיו בישיבת חברון

• "אצלנו צומח גדול הדור הבא."~ ראשי ישיבת חברון הרב יחזקאל סרנא והרב משה מרדכי אפשטיין
• "ר' אברהם אלקנה הוא גדול הדור."~ משגיח ישיבת חברון הרב הירש פאליי, על הרב שפירא בבחרותו בישיבה
• "פון די איגע ער איז דער בעסטר [הטוב והמשובח שבכולם]"~ משגיח ישיבת חברון הרב לייב חסמן על הרב שפירא לעומת שאר תלמידי הישיבה בזמנו
• "נראה לי שכל העברת ישיבת סלבודקא לארץ ישראל, נתגלגלה על ידי ההשגחה העליונה לצורך התגדלותו של ר' אברום כהנא שפירא בישיבת חברון."~ ראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא

על ידי גדולי ואנשי דורו

• "דבריו החביבים עלי מאוד בהיותו כל מגמתו לאמיתת התורה." ~ החזון איש
• "איני יודע מה יאמרו בבני ברק, אבל אני אומר שר' אברום שפירא הוא גדול הדור הבא." ~ הרב מטשיבין כשנפטר החזון איש
• "אבא היה מעריץ של ר' אברהם אלקנה" ~ הרב משולם דוד סולובייצ'יק מעיד על אביו הגרי"ז מבריסק
• "ירעיש את העולם כולו בתורתו." ~ הרבנית רייזא רבקה קוק, אשת הראי"ה קוק
• "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם." ~ הרב משה פיינשטיין
• "נהניתי הרבה מדבריו הרבים שרבים מהם מחוכמים ומחודדים, וראיתי שהנטע הרך שהשתעשענו בו בילדותו היה בעזה"י לאילן גדול ויפה לההנות בו את הבריות ~ הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי
• "יש בו עמקות של תורה שלא מהדור שלנו. זה עמקות של דורות ראשונים. אני אומר באחריות: אין עמקות כזאת של תורה בדורות האלה" ~ הרב חיים יעקב לוין (מקור)
• "הנהגת הישיבה תהא 'לכל מראה עיני הכהן'."~ הרצי"ה קוק ממנה אותו להנהגת ישיבת מרכז הרב
• ""אוהב את הבריות, מתמיד עצום, עליו נאמר 'באהבתה תשגה תמיד'."~ הרב עובדיה יוסף (מקור)
• "ר' אברום שפירא יודע את רוב הספרים באוצר הספרים של הישיבה בעל פה."~ הרב ברוך מרדכי אזרחי בשם תלמידי ישיבת חברון בזמן לימודו של הרב שפירא שם
• " כבוד הגאון האדיר הרה"ג אברהם כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי ונשיא ביה"ד הגדול ונשיא מועצת הרה"ר עד תשנ"ג, אשר העמיד דורות של ת"ח אינו זקוק לדברינו, כי כל גדולי הדיינים והרבנים בארץ הם תלמידיו או תלמידי תלמידיו, רבני ערים יישובים ומושבים, ראשי ישיבות לסוגיהם, ואולפנות ומוסדות אחרים ורבים, כולם שתו בצמא את דבריו, וממשיכים לדלות מאותו באר מים חיים שלו, כל מעשיו לשם שמים ואין להרהר אחריו - וידוע מה שאמרו חז"ל על זה - וכל שכן לא לפלג ולא לסייע לזה"~ הרב מרדכי אליהו בעת הפילוג בישיבת מרכז הרב.
• "מי שלא ישב עם הרב בדין, לא יודע מה זה דיין שדן דין אמת לאמיתו" ~ (מקור)

על ידי תלמידיו

• "ר' אברום היה אדם ששלט בכל תחומי התורה. זה דבר נדיר... היה פיקח גדול, היתה לו חכמת חיים, והיתה לו שמחת חיים...
  אצל הרב הישיבה היתה נקודה מרכזית בחייו. מתוך גדלותו העצומה בתורה, הוא חינך את התלמידים שכל עיקרה של הישיבה הוא לגדל תלמידי חכמים. הרב תמיד היה קורא: 'תורה', 'תורה', 'תורה'. דרבון הבחורים לשקוד בעולמה של תורה ולעלות במעלותיה, היה הנקודה העיקרית בהדרכה ובחינוך שלו.
  אולם, הרב לא רק חינך בתוך הישיבה, אלא גם הטביע את רישומו בהדרכת הציבור בנושאים הקובעים את צביון מדינת ישראל כמדינה יהודית. מעל הכל, בתחום הציבורי הרב היה הסמכות הרוחנית העליונה, שנתנה את הגוון ההלכתי למהלכים של הציבור שלנו ביחס להתיישבות בארץ וביחס למאבק נגד הנסיגות הנובעות מחולשות הנהגת המדינה הנוכחית." ~ הרב דב ליאור (מקור)
• "היום אנחנו בתקופת הגאונים. לכל אחד קוראים 'גאון'. ודווקא לו, שהיה הגאון האמיתי, כולם קראו 'רב אברום'." ~ הרב חיים דרוקמן
• "אני מכיר את ר' אברום כבר 70 שנה. בזמנו, אנחנו הצעירים היה לנו ענין להתפלל ב'זכרון משה', כדי ללוות את ר' אברום ולשוחח עימו בדברי תורה, ואחרי שלושים שנה הוא הזכיר לי את דברינו בלימוד מאותה תקופה. ר' אברום היה נחשב מהעילויים הגדולים של אותה תקופה. אותם עילויים הפיצו חידושי תורה. חידושיו של ר' אברום היו בחריפות מיוחדת ואנחנו הלומדים הצעירים היינו מזהים לבד שאלו החידושים שלו.
  לבד מאהבת התורה הגדולה שהיתה לו, הוא אהב גם את ציון וירושלים, את ארץ ישראל, וצריך להדגיש אהב גם את מדינת ישראל שהיא ראשית צמיחת גאולתנו.
  הדרך הנכונה היא הדרך של ר' אברום." ~ הרב יעקב רוזנטל (מקור)
• "כן, גם הייתה לו פיקחות נדירה, הוא גם ידע להוביל מהלכים, הוא גם ניחן בחן ובחביבות יוצאים מן הכלל, ועוד ועוד, אך בשורש עניינו הייתה תורה. תורה. תורה. כל השאר - מסביב. כל שנותיו היו משוקעות בתורה - כתלמיד, כרב, כדיין, כראש ישיבה, כמנהיג. כל יצירתו הייתה בתורה - בראש וראשונה עיון למדני ופסיקה הלכתית שהילכו אצלו במשולב, ונלוו אליהם דברי הגות, מחשבה והדרכה." ~ הרב פרופ' נריה גוטל (מקור)
• "בתחילת דרכו בדיינות, לר' אברום היה קשה מאד. בעדינותו הנפשית ורגישותו לזולת היה קשה לו לשאת את כאבם של המתדיינים שנתגלה לפניו פעמים רבות בבית הדין. כמו שהיה עושה תמיד בשעה שנפגש עם צרות, הוא היה אומר בבית: אני אלך לישיבה לדבר בלימוד. ומהישיבה היה חוזר כאדם אחר" ~ הרב יהושע מגנס (מקור)
• "עיקר עניינו של ר' אברום כראש ישיבה היה לבנות חשיבה עצמית לתלמידיו. מדהים הדבר: לאורכה ורוחבה של ארץ ישראל אפשר למצוא עשרות ואפילו מאות תלמידים שלו, שרבים מהם מצביעים על ר' אברום כעל רבם המובהק. היה אפשר לצפות שכל אלו ילכו באותה שיטה בלימוד, יבנו את אותן סברות, אותה דרך חשיבה. ולא היא.
  זו היתה גדולתו של ר' אברום כראש ישיבה: הוא גידל כל אחד ואחד לפי הכוחות והכשרונות של התלמיד. אצל אחד אפשר למצוא חריפות סברא. אצל אחד למדנות אדירה. אצל אחד עבודה בפשט. אצל אחד בקיאות נפלאה. אצל אחרים אפשר למצוא מיזוג ברמה זו או אחרת של כל הנ"ל. כל אחד קיבל וגדל לפי מה שהוא." ~ הרב יהושע מגנס (מקור)
• "מרן הרב שפירא זצ"ל היה כולו תורה חיה ומהלכת, הוא היה מלווה במלאכים, ובמדרגתו הגדולה במידת הענווה, היה מסתיר זאת..." ~ הרב יוסף בדיחי, משמשו של הרצי"ה קוק. (מקור)
• "היה סמל לחיי צניעות, נקיון כפים ויושר לבב. היה בעל תפיסה מהירה, הבנת המציאות בבהירות ויכולת שפיטה אמיתית ללא משוא פנים. היה בעל כושר ניתוח וחקירה לעומק. הרב היה איש חם ולבבי מאוד, בעל סבר פנים יפות. היה איש משפחה מובהק על אף עיסוקיו המרובים. הוא היה קרוב מאוד לתלמידי הישיבה, אף הצעירים ביותר, ואהב אותם בכל לבו. הוא אהב את ארץ ישראל אהבת נפש, וכיליד ירושלים היה קשור אליה בכל נימי נפשו. יישם בכל אורחות חייו את אהבת הבריות, והתייחס לכל אחד במלוא הרצינות לפי מצבו וצרכיו. עם כל זאת היתה לו תכונה תקיפה של עמידה על האמת והיושר, על פי התורה וההלכה והמוסר היהודי. " ~ הרב גדעון פרל (מקור)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אברהם אלקנה כהנא שפירא

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אברהם אלקנה כהנא שפירא

לקריאה נוספת

• הרב בנימין רקובר והרב יצחק דדון (עורכים), אמרי שפר - פנינים על התורה, שמועות והדרכות בלימוד של הרב שפירא.
• הרב יצחק דדון, ראש דברך - עובדות וסיפורים שסיפר הרב שפירא, מסודרים לפי פרשיות השבוע, ובסופו "מראש אמנה" - קצת מהנהגותיו, אדר ה'תש"ע.
• הרב יצחק דדון ודביר עמר, אב בתורה אב בחכמה - מאות סיפורים על סדר מסכת אבות, ה'תשע"ט.
• הרב חיים אביהוא שוורץ, באר אברהם - תולדות חייו וסיפורים עליו.