לדלג לתוכן

הסכמי אוסלו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
(הופנה מהדף הסכם אוסלו)
יצחק רבין, יאסר ערפאת וביל קלינטון בעת חתימת ההסכם, 13 בספטמבר 1993

הסכמי אוסלו הם סדרה של הסכמים שנחתמו בין ישראל ובין אש"ף – הארגון לשחרור פלסטין, כחלק מתהליך השלום בין ישראל לפלסטינים. השם הרשמי של הסכמים אלה הוא "הסכם העקרונות".

מתוך ההסכם

[עריכה]
  • "ממשלת ישראל וצוות אש"ף המייצג את העם הפלסטיני, מסכימים כי הגיעה העת לשים קץ לעשרות שנים של עימות וסכסוך, מכירים הדדית בזכויותיהם הלגיטימיות והפוליטיות ושואפים לפעול ככל יכולתם לחיות בדו־קיום בשלום ובכבוד ובביטחון הדדיים, ולהגיע להסדר שלום צודק, בר־קיימא וכולל ולפיוס היסטורי באמצעות התהליך המדיני המוסכם."
  • "יעדו של המשא־ומתן הישראלי־הפלסטיני במסגרת תהליך השלום הנוכחי הינו, בין היתר, להקים רשות פלסטינית לממשל עצמי בשלב הביניים, המועצה הנבחרת, עבור העם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת־עזה, לתקופת מעבר שלא תעלה על חמש שנים, אשר תוביל להסדר קבע."
  • "על מנת שהעם הפלסטיני בגדה המערבית וברצועת־עזה יוכל למשול בעצמו בהתאם לעקרונות דמוקרטיים, ייערכו בחירות פוליטיות ישירות, חופשיות וכלליות למועצה, תחת פיקוח מוסכם ומשקיפים בין־לאומיים, בעוד המשטרה הפלסטינית תשמור על הסדר הציבורי."
  • "בחירות אלה יהוו צעד ביניים משמעותי לקראת מימוש הזכויות הלגיטימיות והדרישות הצודקות של העם הפלסטיני. תחום שיפוטה של המועצה יכסה שטחי הגדה המערבית ורצועת־עזה, מלבד הנושאים שיידונו במסגרת המשא־ומתן על מעמד הקבע."
  • "תקופת המעבר בת חמש השנים תחל עם הנסיגה מרצועת־עזה ומאזור יריחו. המשא־ומתן על מעמד הקבע בין ממשלת ישראל ונציגי העם הפלסטיני, יחל מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מתחילת השנה השלישית של תקופת הביניים. מובן שמשא־ומתן יכסה נושאים נותרים, לרבות: ירושלים, פליטים, התיישבויות, סידורי ביטחון, גבולות, יחסים ושיתוף פעולה עם שכנים אחרים, וכן נושאים אחרים בעלי עניין משותף."

תמיכה בהסכם

[עריכה]
  • "אנו נביא לילדים של כולם מזרח תיכון חדש, מודרני, לא לפי המלל של האתמול, של אנשים שאינם מסוגלים לראות שום חידוש לעולם. התרנו קשר גורדי שדקר בבשרו של העם היהודי." ~ שמעון פרס
  • "יש סיכוי שנזכה ליחסי שכנות טובה, לסופו של השכול אשר פקד את בתינו, לקִצן של המלחמות. אני קורא לכל חברי הבית לתת לנו הזדמנות למצות את הסיכוי הגדול הזה. חברי הכנסת, תנו לשמש לעלות." ~ יצחק רבין
  • "המזרח התיכון בעוד שנה יהיה חדש לחלוטין והוא יהיה אזור של גבולות פתוחים ושל שיתוף פעולה. הבעיה לדעתי היא שרוב האנשים חושבים על המזרח התיכון במושגים של העבר." ~ יוסי שריד
  • "אני מרגישה כמו בכ"ט בנובמבר - אז לא ידענו לקראת מה אנו הולכים, אבל ידענו שאנו הולכים לימים גדולים." ~ שולמית אלוני
  • "אנו יכולים להגיע תוך מספר חודשים, לא שנים, להסכם שלום כולל במזרח התיכון." ~ יוסי ביילין
  • "תמיד האמנתי שהדרך אל השלום תהיה ארוכה, אך הדרך אל השלום תהיה מהירה מכפי שמעלים על הדעת. האם זה יצליח? ועוד איך יצליח!" ~ אורי אבנרי
  • "מה מתוק מן החלבה? הידידות שלאחר האיבה." ~ אורי אבנרי
  • "אנו בעד אוסלו, והיתרון הגדול של אוסלו הוא ששבנו לאדמת המולדת ואנו נלחמים בצבא הכיבוש ממרחק של מטרים ספורים." ~ קולונל תאופיק טיראווי, הרשות הפלסטינית, 25 באוגוסט 2001
  • "הרי לפני חודשיים ומעלה בסך הכול, בתקופה האחרונה שבה הסכם אוסלו עמד להתיישם, היו הפחדות נוראיות בבית הזה. אני יכול להביא ציטטות, ואנשים זוכרים, זה לא כל־כך רחוק, על קטיושות על אשקלון, קטיושות על אשדוד, החמאס יגבר על אש"ף. והנה המציאות קצת שונה." ~ אביגדור קהלני, 29 ביוני 1994
  • "כאשר דנו על רצועת עזה, כאשר היה דיון על חבל עזה, נשמעו כאן בבית קולות שיעופו פצצות, קטיושות מעזה לאשקלון. עפו?" ~ שמעון פרס, 28 ביוני 1995
  • "סיפורי הבלהות של הליכוד מוכרים. הרי הבטיחו לנו גם קטיושות מעזה. כבר שנה רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינאית, לא הייתה עוד אף קטיושה ולא תהיה קטיושה" ~ יצחק רבין, 24 ביולי 1995
  • "ביטחון ישראל לא רק נשמר, אלא שופר. זהו הישג מרשים לביטחון." ~ יוסי שריד
  • "מי זוכר, למשל, את הקטיושות שהיו אמורות ליפול על אשקלון אם חס וחלילה יפנו את רצועת עזה?" ~ כרמית גיא, רשת ב', 6 באפריל 2000

ספקנות כלפי ההסכם

[עריכה]
  • "החינגה הנוכחית יכולה להיגמר בבכייה לדורות." ~ יוסף לפיד
  • "אפילו אם טעינו, טעות טרגית, מפחידה מכדי שנוכל אפילו להרהר בה, היא נעשתה." ~ יאיר לפיד
  • "בכל מקרה, כוחו של צה"ל, הטוב שבצבאות העולם, עומד לרשותנו אם וכאשר נגיע חלילה, לשעת מבחן." ~ יצחק רבין
  • "מנסים לצייר מצב של אופוריה, שמובילי המהלך הזה ותומכיו נמצאים בו לכאורה... לא כך הוא. כל אחד מאתנו, גם התומכים הנלהבים בהסכם השלום, נקרעים בין תחושה אמיתית של גישה עם סיכויים לעתיד לבין חששות כבדים... מי שמנסה לצייר את התמיכה שלנו בהסכם כהתעלמות מהסיכונים שיש בו, מציג תמונה מעוותת של המציאות." ~ נסים זווילי
  • "מה שמתחיל עכשיו אינן 100 שנות שקט ושלווה שמחליפות 100 שנות טרור, כפי שאמרו כמה בהתרוממות רוח." ~ ירמיהו יובל
  • "ארוכה מאוד מאוד הדרך לשלום, אם בכלל." ~ דן מרגלית
  • "תוכנית עזה ויריחו, היא כולה בלון מנוקב, אשליה ממוחזרת שתמהר להתנדף ככל שיתעלמו ממנה נאמני ארץ ישראל ויפנו לעיסוקיהם." ~ אמונה אלון
  • "על ריבונותה ועל היותה בירתנו המאוחדת לא נוכל להתפשר. הפלסטינים מודעים לכך. הם יצטרכו לעמוד בפני דילמה לא פשוטה מבחינתם." ~ יוסי ביילין(וצ)
  • "ההסכם הזה מלא חורים כמו גבינה שוויצרית." ~ אהוד ברק (בעת תיפקודו כרמטכ"ל)
  • "מי ערב שאחר כך לא יהיו מלחמות יותר?" ~ אלעזר מנחם מן שך
  • "אני לא ישן בלילה בשקט. והמבחן הגדול ביותר של ההסכם הזה יהיה מבחן של דם. המבחן יהיה בחודשים ובשנה שנתיים שלאחר יישומה של האוטונומיה בעזה וביריחו והקמת המשטרה הפלסטינית. זו תקופת הסתתמות הטענות. אם חלילה יחלוף זמן סביר ואי אפשר יהיה להתגבר על הטרור, לא יוכלו הפלסטינים לטעון: אין אנו יכולים מתוניס למנוע טרור, הרי אין לנו משטרה. אם יתברר שהם לא מתגברים על הטרור – זה הסדר זמני, ועם כל הקושי שבדבר לא תהיה לנו ברירה אלא לחזור ממנו. אם נראה שרמת האלימות לא יורדת, לא נוכל להמשיך הלאה, ובוודאי לא נלך למימוש של הסדר קבע. ואם לא תהיה שום ברירה, צה"ל יחזור למקומות שהוא עומד לעזוב בחודשים הקרובים." ~ יוסי ביילין, ראיון לאברהם תירוש ב'מעריב', 26 נובמבר 1993 (מקור)

התנגדות להסכם

[עריכה]
  • "אם נשמע בקולם ונשעה לעצתם, תהיה רצועת עזה גוף ממאיר ומוקד טרור מסוכן פי אלף. מה נעשה כאשר ינחתו טילי הקטיושה מבית לאהיה על אשקלון ומבית חנון על שדרות?" ~ רחבעם זאבי, פרוטוקול הכנסת, 22 במרץ 1993
  • "יגיעו משם טונות של חומרי נפץ ואולי גם טילי קטיושה שיהפכו את אשקלון ושדרות לקריית־שמונה של הדרום." ~ רחבעם זאבי, 12 באפריל 1995
  • "יש לא מעט חברי כנסת, בעיקר מהשמאל, הטומנים ראשיהם בחול ואינם מוכנים לראות את הסכנות החמורות הטמונות במסירת עזה וסביבתה לאש"ף. הם טומנים ראשיהם בחול ואומרים: 'אנחנו מוכרחים לנסות, מוכרחים להחזיר את הרצועה לערבים', אבל אף אחד מהם אינו מוכן לדבר על מחיר הטעות. אף אחד מהם אינו מביא בחשבון, כי צעד שנעשה אינו הפיך. האם נוכל אי־פעם לכבוש את עזה חזרה במקרה הצורך? אני לא מדבר על יכולת צבאית, אני מדבר פוליטית, עולמית. לעולם לא. הנשק העצום הנאגר היום בעזה הוא אחד ממחסני הנשק המסוכנים ביותר עבורנו. ממאגר זה יסבלו אשקלון, נחל־עוז והסביבה, ואנו, לדאבוננו הרב, נצטרך לעמוד שוב על בימת הכנסת ולהגיד בפעם המי־יודע־כמה: אמרנו לכם, ביקשנו מכם לחשוב מה יהיה מחיר הטעות – אתם לא שמעתם." ~ פיני בדש, 26 בינואר 1994
  • "מה קורה אם יש פיגוע פה או בכביש או בכפר סבא או ברעננה או בתל אביב, הרי זה לא רחוק, והם בורחים פנימה? צה"ל לא יכול להיכנס לשטח." ~ בנימין נתניהו
  • "לקחת ובנית לבנון פה ליד ערינו, בלב הארץ." ~ בנימין נתניהו
  • "דה־הומניזציה של ציבור פטריוטי." ~ בנימין נתניהו
  • "מה שאתם מחוללים עכשיו ביחס לירושלים וביחס לארץ ישראל, לא הדור הזה בלבד ישפוט אתכם על כך, לא רק הדור שלנו, אלא כל הדורות הבאים של יהודים, שימצו עמכם את הדין ההיסטורי." ~ בנימין נתניהו
  • "אתם אומרים: אם טעינו, אז 'ניכנס בהם', 'נכסח אותם', נבטל את העניין הזה בכל הכוח. אני רוצה להזכיר לכם שמדינות, לאחר שהן קמות, לא מתבטלות כל כך בקלות. סדאם חוסיין ניסה לבטל את כווית. הוא לא ביטל אותה. יש לנו בעיה עם מדינה שהזכרתי, לבנון, ושום פעולה שלנו, שום פעולה צבאית שלנו, אלף פעולות צבאיות שלנו לא יביאו לביטול המדינה הזאת. ברגע שהמדינה הזאת קמה, זאת עובדה בלתי הפיכה." ~ בנימין נתניהו
  • "היגיון הוא חוכמת יוון השנואה על עמנו. יהודי אינו לומד בחשיבה הגיונית, הוא לומד מטרגדיה. הוא לא יקנה מטרייה רק בגלל שעננים הופיעו באופק. הוא יחכה עד שיירטב ויחלה בדלקת הריאות." ~ בני בגין, במקור מקס נורדאו
  • "מגפה של חולמים מוכי ירח או מין טקס של עובדי השטן הסוגדים לו עד אובדן החושים. למי מוסרים את גורל הביטחון שלנו? העתיד שלנו? ליאסר ערפאת! רוצח, נוכל עולמי, ערפד שפתותיים. האם הממשלה הסהרורית שלנו אינה יודעת כי מי שמוסר את מפתחות השלטון לערפאת מוסר אותם למעשה למי שיסלק אותו, למי שיירש אותו – או אפילו בצורה יותר פשוטה וכה אופיינית: למי שיפעיל את הטרור נגד ישראל בשליחותו ובעידודו כשהערפד מעמיד פני צדיק תמים. במקרה הטוב כי אז יש סיכוי שהטירוף יחלוף או שהממשלה תחלוף. כל ציוני שפוי חייב לעשות הכול (ההדגשה במקור) כדי שהשניים יחלפו גם יחד בטרם נאחר את המועד." ~ משה שמיר(וצ)
  • "כל כוח שיטור פלסטיני יוכל בבוא העת לשגר קטיושות ו/או מחבלים אל בתי הישראלים." ~ אמונה אלון
  • "אם אי חלוקת ירושלים תחסום את השלום בדישו – פרס יסכים לחלוקת ירושלים. הממשלה הזו מנהלת מדיניות של הליכה על סף תהום, אבל עוד מעט היא תצעד צעד אחד קדימה." ~ אורי אורבך
  • "ומה יהא על חלום הדורות של שיבת ציון? ומה יהיה על קול ריבון העולמים הקורא: 'ושבו בנים לגבולם'?" ~ חנן פורת
  • "אוטונומיה מסכנת חייהם של יותר מארבעה מיליון יהודים שחיים בארץ ישראל." ~ הרבי מלובביץ'
  • "לפי מצב הדברים כיום שהשתלטו על המדינה מומרים ומשומדים שהם כגויים לכל דבריהם, רשאי כל אחד לחשוב פעמיים על כפייתו לשרת במה שקוראים צה"ל." ~ הרב יוסף קאפח, בהתייחסו לחובת הגיוס לצבא בזמן הסכמי אוסלו
  • "הסכם אוסלו מת, עם ישראל חי." ~ יוסי דגן, 28 בינואר 2024 (מקור)

תגובות להתנגדות להסכם

[עריכה]
  • "השגיאה ההיסטורית של רבין היתה, שאחרי שהשיג פריצת דרך באוסלו, הוא לא דהר קדימה ועשה שלום. הוא היה איטי מדי וזהיר מדי. השוויתי אותו למצביא שפרץ את קווי האויב, ובמקום למהר ולהשליך את כל כוחותיו דרך הפירצה – נעצר והיסס. זה עלה לו בחייו. אני מאמין שבשיטתו האיטית והזהירה, רבין היה חותם בסוף על הסכם שלום." ~ אורי אבנרי
  • "קשקשנים המהלכים אימים." ~ יצחק רבין
  • "ואם יערימו עלינו? יקבלו מה שניתן להם ויתבעו עוד, באמצעות המשכת האלימות והטרור? כי אז תוכל ישראל במסגרת ההסדר העומד על הפרק, לסגור על פלשתין ולבטל אותה." ~ עמוס עוז, 31 באוגוסט 1993
  • "להתנבא למלחמה כאשר יש פריצת דרך לשלום זהו אבסורד נוראי." ~ אבא אבן
  • "פלסטיני שפוי ייזהר היטב מלירות על כפר סבא... הוא יישמר מכל התגרות בשכן החזק, שבו הוא תלוי גם מבחינת מים, חקלאות וכלכלה, שכן כל התדרדרות תביא בתוך שש שעות לחיסול המדינה הפלסטינית והפעם לתמיד." ~ הנרי אונגר, פובליציסט עיתון מעריב
  • "יש לי די כבוד לניסיון הצבאי של רא"ל (מיל') רפאל איתן או אלוף (מיל') אריאל שרון כדי להאמין ששניהם יודעים היטב שאלו דברים בטלים. אפילו רב סרן (מיל') נתניהו יודע זאת, אך הם מעדיפים את איומי הסרק על פני האמת הפשוטה." ~ רן כסלו

בפרספקטיבה היסטורית

[עריכה]
  • "אוסלו לא מת, הוא חי, נושם, מעצב את המציאות בשטחים, מתווה את המשכו של הסכסוך. אמנם תהליך אוסלו נבלם בשלביו הראשונים וגווע, אבל המציאות שהותיר היא בלתי הפיכה. זאת מציאות היברידית, שבה מחולקת הגדה המערבית לאזור שליטה ישראלי - 'מדינת המתנחלים' - ולאזורי שליטה פלסטיניים - דה־פקטו מדינה ריבונית שיש לה דגל, המנון, ממשלה, מערכת משפט, נציגים דיפלומטיים ב־122 מדינות וחגים לאומיים כולל 'יום העצמאות'." ~ ד"ר רוני שקד, ספטמבר 2023 (מקור)
  • "וככה לפלסטינים יש איזו אוטונומיה למרות שבכל לילה אנחנו דופקים להם על הדלת ומחפשים מבוקשים. אומנם זו אוטונומיה מכורסמת, אבל יש להם מדינה ומכירים בהם בעולם... ביבי הוא הנטורי קרתא של אוסלו. הוא היה יכול לבטל את ההסכם בגלל שגם הפלסטינים ביטלו, אבל הוא אף פעם לא עשה את זה. הוא נאחז באוסלו, וגם היום, בישיבת הממשלה הוא מדבר על איך לחזק את אש"ף." ~ יוסי ביילין, אוגוסט 2023 (מקור)
  • "ההסכם הזה אינו נחשב בעיניי יותר מההסכם שנחתם בין הנביא מוחמד לשבט קורייש." ~ יאסר ערפאת בנאום יוהנסבורג
  • "בקמפ דייויד קיבלנו 90% ובהצעת אולמרט 100%, אז למה שנמהר?" ~ סאיב עריקאת בראיון לעיתון הירדני "אל דוסטור", יוני 2009 (בן דרור ימיני(וצ), "תעשיית השקרים", עמוד 244)
  • "אנחנו, אנשי אש"ף, נרכז עכשיו את כל מאמצינו בפיצול ישראל, פסיכולוגית, לשני מחנות... אש"ף מתכנן לחסל את מדינת ישראל ולייסד מדינה פלשתינית טהורה. אנחנו נהפוך את חיי היהודים לבלתי נסבלים על ידי מלחמה פסיכולוגית והתרבות אוכלוסייה. יהודים לא ירצו לחיות בינינו הערבים... אין שימוש ביהודים, הם היו ויישארו יהודים. אנחנו זקוקים עכשיו לכל העזרה במאבק למען פלסטין מאוחדת תחת שליטה ערבית מוסלמית מוחלטת." ~ יאסר ערפאת, 30 ינואר 1996, (בן דרור ימיני, "תעשיית השקרים", עמוד 233)
  • "לא הייתה קיימת התנגדות על האדמה הפלסטינית ללא אוסלו. אוסלו הייתה החממה היעילה והחזקה שאימצה את ההתנגדות הפלסטינית. בלי אוסלו לא הייתה קיימת התנגדות. בכל השטחים הכבושים לא ניתן היה להעביר אקדח ממקום למקום. בלי אוסלו, והחימוש של אוסלו, ובלי שטחי א' ברשות הפלסטינית, ובלי האימונים והמחנות וההגנה שסיפקה אוסלו, ובלי שחרור אלפי אסירים פלסטינים דרך אוסלו – ההתנגדות הפלסטינית הזו לא הייתה מתאפשרת, ולא היה מתאפשר לנו לחולל את האינתיפאדה הפלסטינית האדירה הזו." ~ זיאד אבו עין, שר האסירים ברשות הפלסטינית, 4 ביולי 2006 (מקור)
  • "ישראל עשתה את השגיאה הגדולה ביותר בתולדותיה כאשר חתמה על הסכם אוסלו... באוסלו לקחנו אדמה בלא תמורה, וסוגיות השלב הסופי נשארו פתוחות." ~ מחמוד עבאס, 9 ביולי 2002 (מקור)
  • "הסכם אוסלו, בפרספקטיבה היסטורית, הוא כישלון." ~ שבתי שביט, ראש המוסד לשעבר, 15 ספטמבר 2013 (מקור)
  • "למודיעין היו שתי גישות: הייתה גישה, בחטיבת המחקר, יותר פסימית והייתה גישה נוספת, שאמרה שצריך לתת לזה סיכוי, בהינתן תנאים מסוימים. שתי הגישות חשבו שההסכם עצמו הוא הסכם לא טוב." ~ אורי שגיא, ראש אמ"ן לשעבר, 15 ספטמבר 2013 (מקור)
  • "הסכם אוסלו נרקם ללא ידיעת אמ"ן. ההסתרה היתה כל כך גדולה, שמקסם השווא והשקר הזה עלה לנו באלף הרוגים. אני אומר במפורש: ערפאת התכוון למרחץ דמים, אלא אם כן היו מקבלים את תפיסת השלום שלו, שגם היא נועדה לחסל אותנו בסופו של דבר." ~ עמוס גלעד, אלוף בדימוס וראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר. ([מתוך "המתריע - שיחות עם האלוף במיל עמוס גלעד - שמעון שיפר"])
  • "אני חשבתי שאוסלו, כהסכם מסגרת וכהסכם שמתווה דרך הדרגתית לסיום הסכסוך, יכול לעבוד. אלא שההיסטוריה חשבה אחרת." ~ יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר, 15 ספטמבר 2013 (מקור)
  • "צריך לזכור שלפני אוסלו, באינתיפאדה, אנחנו שלטנו ביש"ע כשהנשק הכי כבד שלנו היה ג'יפים ממוגני אבנים. לא יותר מזה. רק אחרי שאיבדנו את השליטה בשטח ונתנו לצד השני להתחמש, היינו צריכים להכניס טנקים, מסוקי קרב ומטוסי הפצצה." ~ האלוף במיל' יעקב עמידרור, ראש חטיבת המחקר באמ"ן בימי אוסלו, ראיון ל"בשבע", 24 יולי 2003 (מקור)
  • "אנחנו הזהרנו אותם שהטרור הוא אופציה ריאלית והוא עלול לחזור, והם לא האמינו. חלק גדול מהאנשים שהובילו את אוסלו היה כנראה מאוד נאיבי." ~ האלוף במיל' יעקב עמידרור, ראש חטיבת המחקר באמ"ן בימי אוסלו, ראיון ל"בשבע", 24 יולי 2003 (מקור)
  • "יצאנו מלבנון – זה הוציא את לבנון מציר הרשע? יצאנו מרצועת עזה – זה הרחיק אותה מציר הרשע? יצאנו מסיני – אז עכשיו הצבא המצרי שולט בסיני ולא הדאעשים? יצאנו מכל מקום שבו היה תקווה לשלום, וקיבלנו שלום? לא קיבלנו שלום! אני משתגע מזה, לאן אתם הולכים? מה אתם רוצים? הטירוף הזה, של לסלק אותנו – זה טירוף שאנחנו סובלים ממנו כל הזמן" ~ תא"ל במיל' אביגדור קהלני, ממקימי תנועת הדרך השלישית, ראיון ל"מאקו", 26 באוקטובר 2016 (מקור)

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הסכמי אוסלו