לדלג לתוכן

זעם

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

זַעַם הוא כעס גדול ורב.


  • "שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם, וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת." ~ ספר ישעיהו, פרק ל, פסוק כז
  • "כשכתב בעיתונים נתמלא זעם, שכן כתיבתו אינה מעלה ואינה מורידה. זעמו מכה גלים ועולם כמנהגו נוהג." ~ נתן שחם, 'הצעיר הזועם'
  • "הייתי צעירה וזעמתי, הרבה זעמתי, עד שלימים הפסקתי לזעום. גן עדן אין בו זעם, ואם קורה ועולה איזושהי התכעסות, היא נעלמת מהר." ~ גיל הראבן
  • "כך נבלו פרחי אביב החיים בכבשן הזעם, הטינה והכאב." ~ נגיב מחפוז, 'אחרי עשרים שנה'
  • "מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ." ~ ספר ירמיהו, פרק י, פסוק י
  • "וָאֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי כִּלִּיתִים." ~ ספר יחזקאל, פרק כב, פסוק לא
  • "היה זה כאילו פרץ הזעם העיוור הזה טיהר אותי כליל, סילק ממני כל שמץ של תקווה; ואז, עם מבט מוטה אל הרקיע האפל בעל שלל הסימנים והכוכבים – אז, בפעם הראשונה, הראשונה בהחלט, פתחתי את ליבי אל האדישות הנדיבה של היקום." ~ אלבר קאמי, מתוך הספר "הזר"
  • "בדברי הימים של ישראל אין נביאי־זעם בעלמא. כביכול, זועמים לשם תיראפיה נפשית או לפורקן מרי־רוחם. לא היה שום ערך – וספק אם היה זכר – לנביאי־הזעם של ישראל אילו לא היו, קודם־כל ולפני הכל, נביאי צדק, זעם שלא הצדק הולידו – הוא זעם יתום, אסופי. זעם נרגנים." ~ ישעיהו אברך

ראו גם

[עריכה]