לדלג לתוכן

זעם

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

זַעַם הוא כעס גדול ורב.


  • "כך נבלו פרחי אביב החיים בכבשן הזעם, הטינה והכאב." ~ נגיב מחפוז, מתוך הסיפור הקצר "אחרי עשרים שנה"
  • "שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם, וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת." ~ ספר ישעיהו, פרק ל, פסוק כז
  • "וָאֶשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי בְּאֵשׁ עֶבְרָתִי כִּלִּיתִים, דַּרְכָּם בְּרֹאשָׁם נָתַתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהֹוִה." ~ ספר יחזקאל, פרק כב, פסוק לא
  • "וַיהוָה אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, מִקִּצְפּוֹ תִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְלֹא יָכִלוּ גוֹיִם זַעְמוֹ." ~ ספר ירמיהו, פרק י, פסוק י
  • "היה זה כאילו פרץ הזעם העיוור הזה טיהר אותי כליל, סילק ממני כל שמץ של תקווה; ואז, עם מבט מוטה אל הרקיע האפל בעל שלל הסימנים והכוכבים – אז, בפעם הראשונה, הראשונה בהחלט, פתחתי את ליבי אל האדישות הנדיבה של היקום." ~ אלבר קאמי, מתוך הספר "הזר"

ראו גם[עריכה]