אלבר קאמי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"ללחום במוות פירושו לטעום את טעם החיים."

אלבר קאמי (בצרפתית: Albert Camus)‏ (7 בנובמבר 1913 - 4 בינואר 1960), סופר ופילוסוף צרפתי.

אמרותיו[עריכה]

  • "עם המרד נולדת המודעות."
  • "חיי הם כפי שאני עיצבתי אותם."
  • נדיבות האמיתית כלפי העתיד היא לתת הכל בהווה."
  • "האדם האבסורדי אינו מבקש עוד להסביר ולפתור, אלא להרגיש ולתאר."
  • "אני פסימי באשר למצב האנושי, אולם אני אופטימי באשר לאדם."
  • "מהו האושר כי אם התאמה אמיתית בין אדם לבין אורח חייו?"
  • "אני הופך לחוק החיים את ההזמנה למות, ואני מסרב להתאבד."
  • "האבסורד הוא ההיגיון המפוכח המציב לעצמו את גבולותיו."
  • "דמוקרטיה איננה חוק של הרוב, אלא הגנה על המיעוט."
  • "לדבר על דבר שאין אנו יודעים גורם לנו ללומדו."
  • "אומללותם של בני אדם נובעת כולה מתקוותם."
  • "רומן הוא פילוסופיה באמצעות דימויים."
  • "אין בנמצא אהבת חיים ללא מפח נפש מהם."
  • "החיים קצרים וזהו פשע לאבד זמן."
  • מוות נועד לכולם, אך לכל אחד יש את מותו."
  • "יש אנשים שמעדיפים להסתכל לגורל בעיניים."
  • אמנות והמרד אינם מתים עם האיש האחרון."
  • "כל מהפכן מסיים את תפקידו כשהוא נהיה למדכא או לכופר."
  • "שולל ערכים אינו מי שאינו מאמין בדבר, אלא מי שאינו מאמין במה שיש."
  • "צריך ליישם את עקרונותינו בדברים הגדולים, ובאשר לקטנים ירחם האלוהים."
  • אמנות הכל מופיע בעת ובעונה אחת, או שדבר אינו קורה. אין אורות ללא להבה."
  • היסטוריה אינה אלא מאמץ נואש של בני אדם לתת דמות גוף לשנונים שבחלומותיהם."
  • "אל תלך לפני כי אולי לא אצעד אחריך. אל תלך אחרי כי אולי לא אדע להוביל. לך פשוט לצדי והיה ידידי."
  • "אנו תמיד מרמים את עצמנו פעמיים לגבי האנשים שאנו אוהבים, בפעם הראשונה זה מועיל להם, אך בפעם השנייה, ההיפך מכך."
  • "לאחר שנים רבות וחוויות מרובות שסיפק לי העולם, את הדברים אותם אני יודע בוודאות הגדולה ביותר על מוסר ומחוייבות - אני חייב לכדורגל."
  • "אחד הדברים שאני מתחרט עליהם הוא שהערכתי יותר מדי את האובייקטיביות. האובייקטיביות היא לעיתים עניין של נוחות. כיום הדברים ברורים ועלינו לקרוא לדבר מסויים 'עולם של מחנות ריכוז' אם זהו הדבר, גם אם זה סוציאליזם."
  • "יצירתו של האדם אינה אלא מסע אטי שמטרתו לגלות מחדש, בדרכיה העקלקלות של האמנות, את אותם שניים או שלושה דימויים גדולים ופשוטים שמולם לבו נפתח בראשונה."

הזר (1942)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – הזר
  • "פתחתי את עצמי לאדישות העדינה של העולם."
  • "יש לנו תמיד מושגים מופרזים על דברים שאין אנו מכירים."
  • "אולי לא הייתי בטוח לגבי מה אכן עניין אותי, אבל הייתי בטוח לחלוטין לגבי מה שלא."
  • "אדם אף פעם אינו משנה את חייו, ועל כל פנים אין הבדל בין חיים כאלה לאחרים. והחיים שלי כאן לא רעים בעיני."
  • "חייתי חיים כאלה, ויכולתי לחיות חיים אחרים. עשיתי כך ולא עשיתי כך. לא עשיתי דבר זה, אבל עשיתי דבר אחר. אז מה? אין חשיבות לשום דבר, לשום דבר."
  • "אפילו על ספסל הנאשמים מעניין תמיד לשמוע איך מדברים עליך. ואני יכול לאמור, שבנאומים של התובע ושל העורך דין שלי דברו עלי הרבה."

המיתוס של סיזיפוס (1942)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – המיתוס של סיזיפוס
  • "ליצור משמעו לעצב את גורלנו."
  • "ליצור משמעו לחיות פעמיים."
  • "דוגמה איננה בהכרח כזאת שיש לחקותה."
  • "אילו העולם היה ברור לא היה מקום לאמנות."
  • "אדם הוא תמיד טרף לאמת."
  • "ודאות אחת יש בה די למי שמחפש."
  • "לרצות משמעו לעורר את הפרדוקס."
  • "יחסים בריאים זה להבין גם את המגרעות."
  • "מהפכות גדולות הן תמיד מעבר לניסיון האנושי."
  • "מדוע יש צורך לאהוב לעתים רחוקות כדי לאהוב הרבה?"
  • "למען האמת, הדרך איננה חשובה. הרצון להגיע יש בו די."
  • "כדי להשתוות לאלים אין אלא דרך אחת: עלינו להיות אכזרים כמותם."
  • "דרושה שנה שלמה כדי לכתוב ספר ורק חמש שורות כדי לעשותו לצחוק."
  • "לא להיות אהוב זה ביש מזל בלבד, אך לא לאהוב כלל זו אומללות."
  • "תמיד קל להיות הגיוני, אך כמעט לא אפשרי להיות הגיוני עד הסוף."
  • "מה שאנו מכנים הצדקה לחיים הוא בעת ובעונה אחת הצדקה מצויינת למוות."
  • "אין בנמצא אלא בעיה פילוסופית רצינית אחת: זו ההתאבדות. לשפוט אם החיים שווים את הייסורים זה לענות על השאלה הבסיסית של הפילוסופיה."
  • "מגיע תמיד רגע שבו אנו חייבים לבחור בין הרהורים לבין מעשים. זאת אנו מכנים להיות אדם."
  • "האבסורד נולד מן המאבק בין הזעקה האנושית לבין השתיקה הלא הגיונית של העולם."
  • "המאמץ כשלעצמו להגיע למרום יש בו די כדי למלא לבו של אדם. צריך לחשוב על סיזיפוס כמאושר."
  • "לי ידועה כאהבה רק תערובת זו של תאווה, חיבה ואינטליגנציה, הקושרת אותי אל יצור מסוים. אין הרכב זה דומה ביחס למישהו אחר. איני רשאי לכנות את כל ההתנסויות הללו בשם אחד."
  • "צריך אדם למות בלתי מפויס, וכנגד רצונו."

הדבר (1947)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – הדבר
  • הרגל להתייאש גרוע יותר מן היאוש עצמו."
  • "אנו מתעייפים מן הרחמים כאשר אין הם יעילים."
  • "הדבר שאותו אנו יכולים לרצות תמיד ולהשיג לפעמים, זו האהבה האנושית."
  • "אן ספק שהמלחמה היא דבר טיפשי מדי, אבל אין זה מונע בעדה מלהימשך זמן רב. הטיפשות לא מוותרת לעולם."
  • "מגפות הן דבר נפוץ, אבל כשהן ניחתות על ראשך, אתה מתקשה להאמין להן. מספר מגפות הדֶבֶר שידע העולם אינו נופל ממספר המלחמות. ואף־על־פי־כן מגפות דֶבֶר ומלחמות מוצאות תמיד את בני־האדם מופתעים."
  • "הרוע המצוי בעולם נובע כמעט תמיד מן הבורות, והרצון הטוב עלול לגרום נזקים לא פחות מהרשעות אם אין בו תבונה."
  • "שום דבר בעולם לא שווה שאדם יפנה עורף בגללו למה שהוא אוהב. ובכל־זאת, גם אני עצמי עושה את זה, בלי לדעת למה."
  • "אבל אולי אנחנו חייבים לאהוב את מה שאנחנו לא יכולים להבין."

האדם המורד (1951)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – האדם המורד
  • "ללחום במוות פירושו לטעום את טעם החיים."
  • "כל אידאולוגיה מנוגדת לפסיכולוגיה של האדם."
  • "זכות שלא להיות משועבד מעבר לתחום העשוי להתקבל על דעתו."
  • "מי הוא האדם המורד? אדם האומר לאו, אולם, אף שהוא מסרב, אינו מוותר."
  • "אין המרד מתגשם בלי הרגשת המורד שהצדק עמו, במקום כלשהו ובדרך כלשהי."

הנפילה (1956)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – הנפילה (קאמי)
  • "אדם חסר אופי - ראוי שתהיה לו שיטה."
  • "שקלתי את האפשרות לדחוף עיוורים באמצע הרחוב, והעליצות המשכרת והלא צפויה שגאתה בי, גילתה לי עד כמה חלק בנשמתי שנא אותם."
  • "האל ישמרנו, אדוני הנכבד, מחברים שמצפים מאיתנו לגדולות!"
  • "כזה הוא האדם, אדוני היקר. יש לו שתי פנים: הוא אינו יכול לאהוב מבלי לאהוב את עצמו."
  • "אולי התכלית היחידה של אלוהים היא להבטיח את החפות מפשע, ואני נוטה לראות את הדת כמפעל ענק להלבנה."
  • "לפעמים מי שמשקר נהיר לנו יותר ממי שדובר אמת. האמת, כמו האור, מעוורת. השקר, לעומת זאת, הוא שקיעה יפהפייה שמייפה כל חפץ."
  • "לאדם הבודד, שחי בלי אלוהים ובלי אדון, משא הימים הוא נורא. כעת, כשאלוהים יצא מהאופנה, האדם צריך למצוא לו אדון."
  • "הנשים האלה מתבשמות בתבלינים. אתה נכנס, הן מפשילות את הווילונות והשַׁייט מתחיל. האלים יורדים על הגופים העירומים והאיים נסחפים, טרופי דעת, פרועי שיער כמו דקלים ברוח."
  • "תמיד סברתי שבני ארצנו להוטים רק אחרי שני דברים: אידיאות ומעשי זימה. אפשר לומר, בלי שום הבחנה. אבל אל לנו לדון אותם לכף חובה. הם לא היחידים, ככה זה בכל אירופה."

גלות ומלכות (1957)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – גלות ומלכות
  • "לא בעיה להחליף מקצוע, אבל לא קל לזנוח את מה שאתה יודע לעשות, את המומחיות שלך."
  • "בלבה של אישה, שרק יד המקרה הביאה אותה למקום הזה, נפרם באותה שעה קשר שהידקו השנִים, ההרגל והשעמום."
  • "אהבה להיות נאהבת, והוא השפיע עליה תשומת־לב. מרוב שגרם לה להרגיש כי היא קיימת בשבילו, גרם לה להתקיים באמת. לא, היא לא הייתה לבד."
  • "עדיין נחשקת – היטב חשה זאת תחת מבטי הגברים – בפניה הילדותיות מעט, בעיניה הרעננות והבהירות; עיניים שהיו מנוגדות לגוף הגדול, המוּכּר לה כחמים ומרגיע."

אדם הראשון (1994)[עריכה]

  • "אל ילדותו שלא נרפא ממנה מעולם, אל הסוד הזה של אור, של דלות חמה, שנתן לו כוח לחיות ולהתגבר על הכל."
  • "מבטו מורם אל השיִט האטי של העננים בשמים, ביקש לצוד מעבר לריח הפרחים הלחים את הריח המלוח שבא ברגע זה מן הים הרחוק."
  • "אין ספק שמה שהם אהבו בו בכל לבם היה מה שלא מצאו בבתיהם, שבשל הבורות והדלות נהיו בהם החיים קשים יותר, קודרים יותר, כאילו סגורים בתוך עצמם."
  • "כעבור רגע עברה אשה צעירה הדורה לרגלי דלת הקרון שהאיש עמד שם. היא נעמדה כדי להעביר את מזוודתה אל ידה האחרת, ואז ראתה את הנוסע. הלה הסתכל בה וחייך, והיא לא יכלה שלא להחזיר לו חיוך."

מתוך מכתביו[עריכה]

  • "אין דבר יפה יותר, אמיץ יותר, רך יותר מהתשוקה שאני חש אלייך." ~ מכתב לאהובתו מריה קזארס, אוגוסט 1944
  • "רחוק ממך — חשבתי שחיי אינם טובים, אך זה לא מדויק. רחוק ממך אני כבר לא יודע לחיות... אם הייתי צריך לבחור בין העולם כולו ובינך, הייתי בוחר בך, הייתי מעדיף אותך על השמיים והארץ. את שיווי המשקל שלי, סמיכות הדם שלי, החלומות, האמת שמזינה אותי." ~ מכתב לאהובתו מריה קזארס, אוקטובר 1956

נאמר עליו[עריכה]

  • "בשנים שהעילית האינטלקטואלית האירופית כולה - משמאל ומימין - נקטה פתרונות פשטניים לשאלות מוסריות, התעקש קאמי לנקוט חשדנות בסיסית כלפי כל אידיאולוגיה טוטלית, וסירב להישבע אמונים למשנה פילוסופית או היסטורית כלשהי. במקום זאת דרש נאמנות לאמת אישית, מודרכת תמיד על פי העיקרון שלא כל מטרה מקדשת את האמצעים." ~ משה סלוחובסקי