חגי בן ארצי

חגי בן ארצי (נולד בט"ו באייר ה'תש"י, 1 במאי 1950) הוא איש חינוך ומרצה למחשבת ישראל, לתנ"ך ולתלמוד.

"גם אם אתה לא חוזר בתשובה באופן מלא, אבל בלי להתחבר אל השורשים היהודיים אתה מתנתק מהאתוס."
"הם נאחזו בעיקר בספרי הנביאים ועסקו במידות ובערכי מוסר חברתיים. ההגשמה של התנ"ך מבחינתם הייתה להיות ציוני וסוציאליסט. הם התעלמו משבת, כשרות, וכל השאר." ~ על החלוצים
"אבי היה מורה לתנ"ך. אינני מכיר בית שבו ההורים הצליחו להכניס תודעה חזקה כל־כך של תנ"ך לביתם. היה לנו חוק בבית שלא יוצאים לשחק לפני שלומדים את שני פרקי היום בתנ"ך, וכל שנה מסיימים את התנ"ך. בשבת לא הלכנו לבית הכנסת, אבל ישבנו בבית ולמדנו תנ"ך." ~ על אביו שמואל בן ארצי
"אבא סיפר שגם בימים שנחשב ל'משכיל' ו'חלוץ' ועזב את הישיבה, היה החזון איש מזמין אותו לסעודות שבת בביתו. החזון איש רצה שיישאר לאבא קשר כלשהו עם היהדות, לכן הוא קירב אותו ואף הזמין אותו פעם לעשות במחיצתו את ליל הסדר."
"האווירה בבית הייתה ציונית מאד ולגמרי לא דתית. אף פעם לא היינו הולכים לבית כנסת. רק בליל כיפור אני זוכר שהיינו הולכים לבית הכנסת לכל נדרי. וזה היה היום היחיד בשנה שאבא לא הדליק בו חשמל."
"אני זוכר שבאחת השבתות שבאתי הביתה הוא שאל אותי מה אני לומד ואני נקבתי בשם המסכת ובנושא הנלמד. לא תכננתי שנלמד בחברותא, אבל להפתעתי הוא התחיל להתפלפל איתי. הייתי בטוח שהוא לא ממש יודע ללמוד גמרא, אבל גיליתי שהוא שהוא יודע לקרוא גמרא כמו ספר פתוח. מסתבר שהשנים בנובהרדוק כל כך נצרבו בנשמתו עד שגם עשרות שנים אחרי הוא זכר טוב איך מנגנים גמרא בהטעמה הנכונה, ממש ראיתי בחוש את כוחה של גירסא דינקותא." ~ על אביו שמואל בן ארצי
"לא מספיק לדעת שייקספיר, צריך ללמוד גם רמב"ם." ~ במסיבה בסוף שנת הלימודים בתיכון; על עזיבתו לטובת לימוד בישיבה
"אני חזרתי בתשובה בזכות התנ"ך."
"מילדותי ינקתי תנ"ך בבית, אבא עצמו היה מורה לתנ"ך, אבל דווקא כשלמדתי לחידון התנ"ך עשיתי את זה בפעם הראשונה באופן יסודי ומעמיק. הייתי קורא בספר ישעיהו, ואומר לעצמי 'וואו, יש פה הרבה נבואות שהתגשמו'. בדיוק באותן השנים עלו לכאן המונים מכל העולם, והייתה תחושה של נבואות שמתגשמות. הבנתי שדבר כזה לא יכול להיכתב על ידי בן אדם, כי אין מצב שבן אדם יוכל לצפות את ההיסטוריה אלפי שנים קדימה באופן כל כך מדויק."
"אמרתי לעצמי שאני חייב להכיר את העולם של הדתיים. דרך אחד המורים בתיכון עשיתי ביקור בישיבה, והוא סייע לי להוציא את המחשבות לפועל. ואז באותו ביקור בישיבה נפל הפור. ידעתי שהחל מעתה אני כבר לא חלק מהעולם החילוני."
"הדרך שעשיתי היא הדרך שבה אני חושב כל עם ישראל יוכל לחזור בתשובה. אם נכיר להם את התנ"ך וכתבי הקודש שלנו, הדבר הזה עצמו יחזיר אותם אל האור. כי אין צעקה יותר גדולה יותר על קיומו של בורא עולם מאשר התנ"ך עצמו. מאד הייתי רוצה שעוד ועוד אנשים יעשו את הצעד שאני עשיתי."
"הבעיה שכבר כמעט אין לימודי תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים. ואתה יודע למה? כי הם ראו שהוא מחזיר את הנוער בתשובה. הם הוציאו את התנ"ך כי הוא מפחיד אותם."
"יש הרבה הסברים לפילוג שאנחנו רואים בתקופה האחרונה, אבל יש סיבה אחת שלא מדברים עליה: הציבור החילוני הפסיק ללמוד תנ"ך. אם בדור הקודם היה לכל החברה הישראלית ספר משותף, הרי שכיום המציאות שונה לגמרי. בקושי לומדים תנ"ך בבתי הספר הממלכתיים והתוצאות עגומות."
"לאבא שלי ולשאר החלוצים בימים ההם היה בסיס שבגללו הם באו ארצה. הם לא שמרו תורה ומצוות, אבל ידעו היטב שהתנ"ך הוא העוגן שמחבר אותנו לכאן. כאשר בן-גוריון הופיע בפני הועדה לחקר מאורעות תרצ"ו הוא נשאל על ידי יו"ר הוועדה הלורד פיל מאיפה הגיע לפלשתינה. בן-גוריון השיב מפלונסק. היו"ר פיל שאל: יש לך מסמך כלשהו שמקנה לך זכות לתפוס את מקומם של יושבי הארץ הערבים? ובן-גוריון נטל בידיו תנ"ך שהיה מונח על השולחן והצהיר 'זה הקושאן שלנו'. היום זה לא המצב, ואני באמת אובד עצות איך נמשיך בצורה הזאת."