חיים טופול

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיים טופול וחנה רובינא, 1967

חיים טופול (נולד ב־9 בספטמבר 1935, י"א באלול ה'תרצ"ה), שחקן קולנוע ותיאטרון ומפיק קולנוע ישראלי. היה מועמד לפרס אוסקר ולפרס טוני וזכה בשני פרסי גלובוס הזהב. מהשחקנים הישראלים הידועים והבולטים ביותר בישראל ובעולם. בנוסף הוא פעיל כסופר, צייר, מדבב וזמר.

  • "אני לא מפחד מכלום, רק מההוא למעלה! אבל אני מקווה שהזיקנה שלי תעבור בכבוד. אבא שלי, שכל כך אהבתי, סבל בשנים האחרונות שלו מאלצהיימר וזה שבר לי את הלב לראות אותו במצב הזה. אמא רלה לעומת זאת, נפטרה בגיל 93 בבהירות מוחלטת, הראש שלה עבד עד הסוף. עשינו לה קבלת שבת, הדלקנו נרות, שרנו לה שירי שבת שהיא אהבה ובכינו. כשגמרנו לשיר אמא אמרה לנו: 'ילדים, זה היה יפה מאוד, אבל באמת מספיק. כל החברים שלי אינם, אבא איננו, הגיע הזמן שלי גם ללכת'. למחרת היא עלתה לשמיים. כאילו שזו הייתה החלטה אישית שלה לסיים. יש לי עוד המון תוכניות! יש לי עוד הרבה חלומות! יש לי יותר חלומות מזיכרונות. את חלקם לפחות אני עוד מקווה להספיק להגשים. יש לי עוד זמן, אני בסך הכול בן 79. ינוקא, לא?" ~ על גילו המתקדם ועל הקריירה העניפה שלו (רבקי גולדפינגר, "צייר על הגג", באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014)
  • "אורי היה איתי בלהקה. יום אחד הוא מצלצל אליי ואומר: 'חיים, בבקשה אל תצחק כשתראה אותי'. הוא הגיע כשהוא חובש כיפה ולובש ציצית, מכנסיים קצרים וסנדלים. הוא נכנס ושאל בתמיהה: 'מה, אתה לא צוחק?'. הסברתי לו שציצית וכיפה ממש לא מצחיקות אותי. גם אני הלכתי ככה כנער וחבשתי על הראש ברט גדול. אמרתי לו: 'אורי, תזכור שהעניין הזה של ציציות לא התחיל היום ולא ייגמר מחר, זה רץ כבר 3,000 שנה. זה עניין רציני וכדאי שתיקח את זה בחשבון בהחלטה שלך'. אורי ענה לי שהוא משוכנע שזה מה שהוא רוצה." ~ על תהליך החזרה בתשובה של אורי זוהר (חברו מלהקת הנח"ל) ועל הקשר עמו (רבקי גולדפינגר, "צייר על הגג", באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014)
  • "טוביה וסאלח הם התפקידים החשובים בחיי! עשיתי עוד תפקידים מעניינים וטובים, אבל אלו המרכזיים והמשמעותיים בחיי! סרטים אלה הפכו לקלאסיקה עולמית. יותר ממיליארד איש ברחבי העולם צפו בהם, זה לא נתפס." ~ על שני תפקידיו הידועים ביותר – טוביה החולב בסרט "כנר על הגג" וסאלח שבתי בסרט "סאלח שבתי" (רבקי גולדפינגר, "צייר על הגג", באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014)
  • "הכפר מיועד לילדים שסובלים ממחלות קשות או שאינן ניתנות למרפא, ודווקא בשל כך אנחנו משתדלים שהוא יהיה מלא שמחה ותקווה. נפגשתי עם חברי פול ניומן, שהקים כפר לילדים חולים בקונטיקט והציע לי להקים כפר דומה בישראל. הרעיון מצא חן בעיניי וכינסתי כמה מנהלי בתי חולים לילדים בישראל ורופאי ילדים מומחים, סיפרתי להם על הרעיון והם התחברו מיד. הקמנו ועדה רפואית שישבה שנתיים וחצי על המדוכה, ובנתה תוכנית מפורטת שמתאימה לצרכים המיוחדים של ילדים חולים. המקום נבנה מתרומות ומעניק לילדים שפע פעילויות כיפיות במטרה שישכחו קצת מהכאבים ויהפכו למשך שבוע ימים לילדים, כמו שאר בני גילם. הם רוקדים, משתוללים ושרים ומדהים לראות את זה. אלו 250 הדונמים במקום הכי נפלא בעולם. זה פשוט גן עדן. צריך לראות את הילדים האלה איך הם מגיעים מסכנים, שפופים, עם מחלות שלא נדע, ואחרי חצי שעה הם מתחילים לחייך ולשמוח. אין מילים לתאר את הסיפוק הגדול לגרום לילדים האלה מעט שמחה בחיים." ~ על כפר הנופש "נהר הירדן" שהקים בצפון הארץ (רבקי גולדפינגר, "צייר על הגג", באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014)
  • "זה תחביב שפיתחתי במשך שנים. כבר מגיל עשר אני זוכר את עצמי משרבט במחברות כל מיני דברים. אני זוכר שציירתי פעם על השולחן בבית את הנרייטה סאלד. אבא שלי נכנס לחדר, הסתכל ובמקום לכעוס עליי אמר 'אה', במין טון מרוצה כזה. מאז המשכתי לצייר מתי שרק יכולתי. זה לא בא בבת אחת, זה שנים של התמדה והשקעה. אבל אני חושב שאם לאדם יש כישרון והוא נהנה מזה, כדאי לו להתאמץ ולהתפתח, ממליץ על זה מכל הלב." ~ על תחביב הציור שלו (רבקי גולדפינגר, "צייר על הגג", באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2014)
  • "בכל חוזה שיש לי, בגלל תפקידי בכוח, יש לי זכות לאשר שחקנים. בחנתי הרבה מאוד שחקנים במהלך הקריירה. בכל פעם שאני צריך להגיד לשחקן 'לא', אני רוצה למות. אני יודע כמה זה מאכזב וכואב. יש להם חלום, ובום, הוא מתנפץ. כשאני נאלץ לעשות את זה, אני מחפש אלף דרכים לצאת מזה. אומר להם: 'אתה נהדר, אבל אני חושש שזה לא מתאים', בתוכניות בטלוויזיה אין זמן. הבמאי, נניח ב'כוכב נולד', אומר לך באוזניות: 'נו, נו, תגיד לו'. זה לא מתאים לי." ~ על הקושי שלו לשפוט שחקנים אחרים (ערן נבון, "הוא חוזר", באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2012)
  • "אני לא מכחיש שהייתי שמח לעשות עוד עשרה תפקידים בישראל במשך השנים. מאז תיאטרון חיפה בשנות ה־60, אני לא עובד קבוע. לא שייך לשום להקה, מבחירה. זכיתי לעבוד בחו"ל עם להקות יוצאות מהכלל. בארץ עבדתי עם תיאטרון גשר, עשיתי שם את 'השטן ממוסקבה', וב־1997 עשיתי את 'כנר על הגג' בהיכל התרבות ובמרכז הקונגרסים בחיפה. גם בקאמרי הציעו לי לעשות את 'כנר על הגג'. לא היה פיתוי בשבילי לעבוד כאן, גם כלכלית וגם מקצועית. אתה לא יכול להשוות בכלל. בחו"ל אני עושה שמונה הצגות בשבוע, יותר מ־35 הצגות בחודש, 400 הצגות בשנה. ככה עובדים בחו"ל. פה זה שש הצגות בחודש." ~ משווה את שוק התיאטרון בישראל לזה של חו"ל (ערן נבון, "הוא חוזר", באתר ישראל היום, 19 באוקטובר 2012)
  • "קישון הביא את המערכון שקראו לו 'סעדיה והסעד', קראנו את המערכון ואמרנו לו שזה לא בשביל להקת הנח"ל, ולא ידענו שזה מצחיק. בגלל סלאח, קיבלתי את 'כנר על הגג'." ~ מספר על גלגולו של סאלח שבתי (חיים אתגר, "חיים טופול חוזר אל האוסקר", באתר mako,‏ 26 בפברואר 2012)
  • "בזמן מלחמת ההתשה עסקתי בפיתוחים של פריסקופים ודברים כאלה." ~ על צד פחות ידוע בקריירה שלו – פעילות דיפלומטית חסויה בשליחות ממשלת ישראל (חיים אתגר, "חיים טופול חוזר אל האוסקר", באתר mako,‏ 26 בפברואר 2012)