חמוטל בר-יוסף

חמוטל בר-יוסף (נולדה ב־1940) היא משוררת וחוקרת ספרות ישראלית.

מתוך שיריה

• "אַחַר כַּךְ הִתְחַלְּתִי לִחְיוֹת, לֶאֱהֹב, לְהַקְשִׁיב."
• "אֵיךְ מַצְחִיקִים אַבָּא עָצוּב?"
• "הַכְּאֵב עִם הַזְמַן צָרִיךְ לְהַחֲוִיר."
• "אֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָו אַתָּה מְאֻשָּׁר בֶּאֱמֶת."
• "קְרִיאַת שִׁירָה שָׁוָה מַחֲצִית מִמְחִיר הַהַרְצָאָה הַמַּדָּעִית הַמְפָרֶשֶת אֶת אוֹתָם שִׁירִים."
• "אתה אומר ואומר ואתה / יפה מהים / עיניך רחבות בהרבה."
• "זו אני בזהירות ובנשיקה / זו אני המעירה אתכם מחלומות / ומסירה את השמיכה מעל שנתכם המתוקה."

אמרותיה

• "השירה היא קריאה לתקשורת רגשית."
• "השיר יכול לדבר אל הקורא, להיות שלו, ולא רק של המשורר."
• "להבנת חלק מהשירה המודרנית נחוץ ידע בלשון, כי השירה משחקת עם הנסתר והגלוי וזה מצריך הבנת נקרא שלא כולם מצוידים בה. אבל עדיין יש משוררים שלא מסובך לקרוא אותם: עמיחי, רוני סומק, אגי משעול, גם שירים שלי לא קשה לקרוא."

ראו גם

• מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים