חמוטל בר-יוסף

חמוטל בר-יוסף בימי ילדותה

חמוטל בר-יוסף (נולדה ב־1940) היא משוררת וחוקרת ספרות ישראלית.

אמרותיה

• "השירה היא קריאה לתקשורת רגשית."
• "השיר יכול לדבר אל הקורא, להיות שלו, ולא רק של המשורר."
• "לדעתי, שירה היא הסוגה הנצחית והמתמידה ביותר בעולם הספרות. מה שעושה את השירה לכה עמידה זה שהיא עוזרת לבני אדם לחיות, בכך שהיא מדברת איתם על מה שקורה להם, לא רק למשורר, ומהווה סוג של תרפיה."
• "להבנת חלק מהשירה המודרנית נחוץ ידע בלשון, כי השירה משחקת עם הנסתר והגלוי וזה מצריך הבנת נקרא שלא כולם מצוידים בה. אבל עדיין יש משוררים שלא מסובך לקרוא אותם: עמיחי, רוני סומק, אגי משעול, גם שירים שלי לא קשה לקרוא."

מתוך שיריה

• "אַחַר כַּךְ הִתְחַלְּתִי לִחְיוֹת, לֶאֱהֹב, לְהַקְשִׁיב."
• "אֵיךְ מַצְחִיקִים אַבָּא עָצוּב?"
• "הַכְּאֵב עִם הַזְמַן צָרִיךְ לְהַחֲוִיר."
• "אֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָו אַתָּה מְאֻשָּׁר בֶּאֱמֶת."
• "קְרִיאַת שִׁירָה שָׁוָה מַחֲצִית מִמְחִיר הַהַרְצָאָה הַמַּדָּעִית הַמְפָרֶשֶת אֶת אוֹתָם שִׁירִים."
• "זֶה הָאָבִיב שֶׁלָּנוּ מַחֲלִיף רוּחוֹת חַמְסִין בְּמַלְקוֹשׁ צַעֲקָנִי."
• "על שפת הים של תל אביב אני רואה / הם ועוד הם. / המיית המון חסר פרצוף / נגרר על הרציף הצר."
• "אתה אומר ואומר ואתה / יפה מהים / עיניך רחבות בהרבה."
• "זו אני בזהירות ובנשיקה / זו אני המעירה אתכם מחלומות / ומסירה את השמיכה מעל שנתכם המתוקה."
• "אדון כל המעשים, / חסדך יִסְעֲדֵנִי. / הַרְחֵב לי את היד / ואת הלב. / החזֵר לי את שמחת הנדיבות / שנצמתה בי בשִׁבתי עם גֶּזֶל, / בלֶכתי עם רמייה. / הֲשִׁיבֵנִי עם המתנדבים."

מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים (2008)

דף ציטוטים מורחב – מיסטיקה בשירה העברית במאה העשרים

• "אני מסכימה עם חוקרי מיסטיקה הרואים בה התנסות אוניברסלית, שקיומה או הצורך בה אינם מותנים בשייכות לדת מסוימת או לתרבות ספציפית, וסבורים שגם אנשים חילוניים יכולים לחוות או להשיג חוויות מיסטיות."
• "האמת העיקרית הצפונה בחוויה המיסטית לסוגיה היא גילוי האפשרות לחיות אושר גדול שמקורו אינו מילוי צרכים גופניים וחומריים."
• "חוויה רוחנית של הארה פנימית, שמעניקה לאדם תחושה של תובנה, המאפשרת לו להשלים עם המציאות, לקבל אותה כמלאת יופי וחוכמה, ובעקבות זאת להשתנות שינוי פנימי."

ההקשר הרוסי של הספרות העברית (2021)

• "את האידיאולוגיה הציונית ניסחו אינטלקטואלים יהודים שרובם חיו ברוסיה וניזונו ישירות או בעקיפין מספרות והגות רוסית, ואף המשיכו להיות מושפעים מספרות ומחשבה רוסית לאחר שעזבו את רוסיה. רוב מנהיגי הציונות היו בעצמם משוררים ומבקרי ספרות, והמעורבות של פוליטיקאים בספרות ושל סופרים בפוליטיקה היא עצמה מסורת רוסית חזקה שעברה בירושה לתנועה הציונית."
• "אם בארצות אירופיות אחרות, ובייחוד בצרפת, באוסטריה ובאנגליה, יצר הלך הרוח הפסימי של סוף המאה בעיקר אסתטיקה דקדנטית וסימבוליסטית, הרי לרוסיה של סוף המאה אופיינית, יחד עם ביטויים של ייאוש ופסימיזם, גם התחושה שהנה מתרגש ובא שינוי קיצוני, מהפכני, מיתולוגי, אפוקליפטי."

נאמר עליה

• "כותבת את שיריה מתוך מודעות גדולה לצרכים האנושיים הנואשים ביותר, ומגישה אותם לקורא באיפוק שאינו מסתיר את הזעקה שבהם." ~ בכל סרלואי