חמוטל בר-יוסף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חמוטל בר-יוסף (נולדה ב־1940) היא משוררת וחוקרת ספרות ישראלית.
מתוך שיריה[עריכה]
- "אַחַר כַּךְ הִתְחַלְּתִי לִחְיוֹת, לֶאֱהֹב, לְהַקְשִׁיב."
- "אֵיךְ מַצְחִיקִים אַבָּא עָצוּב?"
- "הַכְּאֵב עִם הַזְמַן צָרִיךְ לְהַחֲוִיר."
- "אֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָו אַתָּה מְאֻשָּׁר בֶּאֱמֶת."
- "קְרִיאַת שִׁירָה שָׁוָה מַחֲצִית מִמְחִיר הַהַרְצָאָה הַמַּדָּעִית הַמְפָרֶשֶת אֶת אוֹתָם שִׁירִים."
- "אתה אומר ואומר ואתה / יפה מהים / עיניך רחבות בהרבה."
- "זו אני בזהירות ובנשיקה / זו אני המעירה אתכם מחלומות / ומסירה את השמיכה מעל שנתכם המתוקה."
אמרותיה[עריכה]
- "השירה היא קריאה לתקשורת רגשית."
- "השיר יכול לדבר אל הקורא, להיות שלו, ולא רק של המשורר."
- "להבנת חלק מהשירה המודרנית נחוץ ידע בלשון, כי השירה משחקת עם הנסתר והגלוי וזה מצריך הבנת נקרא שלא כולם מצוידים בה. אבל עדיין יש משוררים שלא מסובך לקרוא אותם: עמיחי, רוני סומק, אגי משעול, גם שירים שלי לא קשה לקרוא."