חמוטל בר-יוסף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חמוטל בר-יוסף (נולדה ב־1940) היא משוררת וחוקרת ספרות ישראלית.

מתוך שיריה[עריכה]

  • "אַחַר כַּךְ הִתְחַלְּתִי לִחְיוֹת, לֶאֱהֹב, לְהַקְשִׁיב."
  • "אֵיךְ מַצְחִיקִים אַבָּא עָצוּב?"
  • "הַכְּאֵב עִם הַזְמַן צָרִיךְ לְהַחֲוִיר."
  • "אֲנִי הֵבַנְתִּי שֶׁעַכְשָו אַתָּה מְאֻשָּׁר בֶּאֱמֶת."
  • "קְרִיאַת שִׁירָה שָׁוָה מַחֲצִית מִמְחִיר הַהַרְצָאָה הַמַּדָּעִית הַמְפָרֶשֶת אֶת אוֹתָם שִׁירִים."

אמרותיה[עריכה]

  • "השירה היא קריאה לתקשורת רגשית."
  • "השיר יכול לדבר אל הקורא, להיות שלו, ולא רק של המשורר."
  • "להבנת חלק מהשירה המודרנית נחוץ ידע בלשון, כי השירה משחקת עם הנסתר והגלוי וזה מצריך הבנת נקרא שלא כולם מצוידים בה. אבל עדיין יש משוררים שלא מסובך לקרוא אותם: עמיחי, רוני סומק, אגי משעול, גם שירים שלי לא קשה לקרוא."

ראו גם[עריכה]