יואל

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יוֹאֵל הוא שם הספר השני בקובץ תרי עשר, הקרוי כשם הנביא הבא בכותרת הספר: יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל. עיקר הספר עוסק בשני נושאים הנראים רחוקים זה מזה: מכת ארבה קשה ויום ה', יום שבו ישפוט ה' את הגויים ואת עם ישראל בעמק יהושפט.

  • "שִׁמְעוּ זֹאת הַזְּקֵנִים וְהַאֲזִינוּ כֹּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הֶהָיְתָה זֹּאת בִּימֵיכֶם וְאִם בִּימֵי אֲבֹתֵיכֶם." ~ פרק א, פסוק ב
  • "אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה." ~ פרק א, פסוק ח
  • "הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם." ~ פרק א, פסוק יב
  • "כְּמַרְאֵה סוּסִים מַרְאֵהוּ וּכְפָרָשִׁים כֵּן יְרוּצוּן." ~ פרק ב, פסוק ד
  • "לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם". ~ פרק ב, פסוק י
  • "וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה." ~ פרק ב, פסוק יג
  • "תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה. אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה. בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם." ~ פרק ב, פסוקים טו - יז
  • "וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם." ~ פרק ב, פסוק כז
  • "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו." ~ פרק ג, פסוק א
  • "ואת ארצי חלקו." ~ פרק ד, פסוק י
  • "כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני." ~ פרק ד, פסוק י
  • "ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל. וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והייתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד." ~ פרק ד, פסוקים טז - יז
  • "ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור. ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון." ~ פרק ד, פסוקים כ - כא

ראו גם[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יואל