משה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מֹשֶׁה או מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוא דמות מקראית.
משה במקרא[עריכה]
- "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוָה בִּי אֲדֹנָי לֹא אִישׁ דְּבָרִים אָנֹכִי גַּם מִתְּמוֹל גַּם מִשִּׁלְשֹׁם גַּם מֵאָז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּךָ כִּי כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי." ~ ספר שמות, פרק ד, פסוק י
- "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: אֱמֹר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: קִרְבוּ לִפְנֵי יְהוָה, כִּי שָׁמַע אֵת תְּלֻנֹּתֵיכֶם." ~ ספר שמות, פרק טז, פסוק ט
משה במקורות אחרים[עריכה]
- "אין לך גיבּור היסטורי, שלא נצטיירה צורתו הרוחנית בדמיון העם באופן שונה לגמרי ממה שהייתה במציאות, והציור הדמיוני הזה, שיצר לו העם לפי צרכיו ונטוֹת רוחו, הוא הוא הגיבּור האמיתּי." ~ אחד העם, "משה"
- "אבל עיניי כבר ראו את אלוהים; אבל לא העיניים הטבעיות שלי, אלא העיניים הרוחניות שלי, כי העיניים הטבעיות שלי לא יכלו להסתכל; כי הייתי צריך לנבול ולמות בנוכחותו; אבל תהילתו הייתה עליי; ואני התבוננתי בפניו, כי הוחלפתי לפני."[דרוש מקור]
- "ממשה (רבנו) עד משה לא קם כמשה."[1]
הערות שוליים[עריכה]
- ^ לרשימת מקורות הפתגם ראו: אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, עמודים 606–610. המקור הראשון הוא כנראה רבי יצחק אבן לטיף בסוף הקדמתו ל"שער השמים".