קרלוס רואיס סאפון

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרלוס רואיז סאפון

קרלוס רואיס סאפון (בספרדית: Carlos Ruiz Zafón) (נולד ב־25 בספטמבר 1964), סופר ספרדי.

צלה של הרוח (2001)[עריכה]

  • "הספרים כמוהם כראי: אין אנו רואים בהם אלא את עצמנו."
  • "אנו נשארים בחיים כל עוד מישהו זוכר אותנו."
  • "רגשותינו כמוהם כרכבת שאיננה עוצרת בתחנה המיועדת."
  • "ערכו של סוד תלוי בערכם של אלה שמפניהם אנו שומרים אותו."
  • "אל תוסיף לעצמך שנים, פוחח קטן שכמותך, החיים כבר יוסיפו לך אותן."
  • "ברגע שאת מתעכבת לחשוב אם את אוהבת מישהו, כבר הפסקת לאהוב אותו לתמיד."
  • "הסופר כותב בעבור עצמו, כדי לומר לעצמו דברים שאותם לא היה בכוחו להבין בדרך אחרת."
  • "'ממה הוא סובל?' 'אני יכול לומר לך כי זה הלב, המת מרוב בדידות.'"
  • "לתת אמון באישה הוא דבר אחד, ולהאמין במה שהיא אומרת הוא דבר אחר."
  • "היזהר נא ממי שנותן את אמונו בכל האנשים."
  • "הטיפש מדבר, הפחדן שותק והחכם מקשיב."
  • "ישנם בני אדם המצויים בעולם רק על מנת שיהיו בו מכל הסוגים."
  • "שמור נא על חלומותיך, כי לעולם אינך יודע מתי תזדקק להם."
  • "הגורל מחכה תמיד בפינת הרחוב, כמו כייס, זונה או מוכר כרטיסי הגרלה."
  • "במשך הזמן תיווכח לדעת כי לפעמים מה שחשוב איננו מה שיש לנו, אלא מה שאנו מוותרים עליו."
  • "המילים שאיתן אנו מרעילים את לבו של ילד מתוך קטנוניות או מתוך בערות, נשארות בזיכרונו ובמוקדם או במאוחר פוגעות בנפשו."
  • "הצבא, הנישואים, הכנסייה והבנק הם ארבעת הפרשים של חזון אחרית הימים."
  • "אין בנמצא שפות מתות; יש רק מוחות מטומטמים."
  • "ישנם דברים שאותם אין אנו מסוגלים לראות אלא בשחור."
  • "דבר אינו מציין יותר את הקורא מאשר הספר הראשון שפתח את הדרך אל לבו."
  • "העולם הזה לא יתפוצץ בגלל האטום כמו שכותבים בעיתונים, הוא יתפוצץ מצחוק, ימות מרוב בנליות, משום שהוא הפך הכל לבדיחה. ועוד בדיחה גרועה נוסף על הכל."
  • "איך השנים חולפות ומשתיקות את נשמותיהם ולבבותיהם - עד כדי כך שמרוב שתיקה שכחו את המילים הנחוצות כדי להביע את רגשותיהם. והפכו לזרים החיים תחת אותה קורת גג, אחת מני רבות בעיר האין סופי."
  • "החיים עוברים בטיסה, בייחוד החלק ששווה לחיות."
  • "האמת אני לא יודע הרבה על נשים". "אף אחד לא באמת יודע, גם לא פרויד, וגם לא הן עצמן. אבל זה כמו חשמל, לא צריך לדעת איך הוא עובד כדי לצרוב את האצבעות."
  • "הגורל לא עורך ביקורי בית. צריך לצאת ולחפש אותו."
  • "המקום הזה [חנות ספרים] הוא אחד מרזי העולם, דניאל, מקדש. לכל ספר, לכל כרך שאתה רואה, יש נשמה. הנשמה של מי שכתב אותו, ונשמתם של אלה שקראו בו וחיו אותו וחלמו עליו."
  • "לפעמים אנו חושבים על האנשים הקרובים לנו כאילו היו כרטיסי הגרלה שנועדו להגשים את החלומות המגוחכים שלנו"
  • "כאשר אנו קוראים אנו משקיעים בקריאה את שכלנו ונפשנו ואלו נכסים הנעשים נדירים מיום ליום"
  • ״למלחמות אין זכרון, ואיש לא מעז לנסות ולהבין אותן עד שכבר לא נותרים קולות שיספרו מה קרה, עד שמגיע הרגע שלא מזהים אותן עוד, והן חוזרות בפנים אחרות ובשם אחר לטרוף את מה שהותירו״

משחקו של המלאך (2008)[עריכה]

  • "לפעמים להרגיש ולחשוב זה אותו דבר."
  • "כל אחד מפגין את אהבתו בדרך אחרת."
  • "הספקנות היא האמונה שלי."
  • "אתה אמור לדעת את זה טוב מכולם. אין דרמה בלי קונפליקט."
  • "אמרתי לעצמי שכל מטרה, חסרת חשיבות ככל שתהיה, זקוקה לאביר שיגן על כבודה."
  • "תקוות גדולות התקיימו בין דפיהם של ספרים בלבד."
  • "האדם הוא חיה מוסרית שהופקרה לגורלה ביקום בלתי מוסרי."
  • סתיו כבר התגנב על קצוות הבהונות לרחובות ברצלונה."

אסיר השמיים (2012)[עריכה]

  • "דגלים נראים בעיני כמו סמרטוטים צבעוניים שמסריחים מריקבון, די לי לראות אחד שמתעטף בדגל וממלא את פיו בהמנונים, מגינים ונאומים, ומייד אני משלשל, תמיד חשבתי שמי שאוהב להשתייך לעדר ודאי יש בו משהו מן הכבשה."
  • "גברים הם כמו גרניום, כשנדמה שכבר צריך לזרוק אותם פתאום הם מתעוררים לחיים."
  • "מה שיפה בלהזדקן זה שאף אחד לא זוכר שגם פעם היו חארות."
  • "משוגע הוא מי שחושב שהוא שפוי ומאמין שהטיפשים אינם כמוהו."
  • "בחיים האלו סולחים על כל דבר חוץ מאשר על אמירת האמת."

קישורים חיצוניים[עריכה]