משנה לשנה זה
מראה
משנה לשנה זה היא ביוגרפיה ספרותית מאת נתן זך שיצאה לאור ב־2009.
מתוך הספר
[עריכה]- "למען האמת, עלה בדעתי לקרוא לחיבורי זה בשם 'העולם של אתמול' אלמלא הקדים אותי בכך שטפן צווייג ואלמלא היומרה שבדבר. בכל אלה אשתדל לקצר אבל לעולם לא אתלונן כי קצרה היריעה מלספר, שכן היריעה היא אינסופית ורק לאלה שאין להם מה לומר היא תמיד קצרה מדי."
- "שירה חסרת חמלה – וזו דעתי האישית בלבד – השרה רק על כיעורה ואפסותה של ההוויה או שירה אוטיסטית המצמצמת עצמה לבעיותיו הנרקיסיות של מחברה, כמו גם שירה המוותרת על כל קומוניקטיביות היא, במקרה הטוב, מזוכיסטית או 'דקאדנטית' בלבד. שירה מעין זו מאבדת, לעתים קרובות, לא רק את קהל קוראיה אלא גם את האחיזה – בחיים שעוד נותרו לה."
- "אסור לוותר על מידת האצילות בשירה. ומהי אצילות אם לא התאפקות, מסכה, הקפדה אכזרית על החיצוניות ועל דיסטאנץ. געש – אבל פנימה: אש עצורה – אבל בעצמות. ולא בקלסתר הפנים, רק לא בפרצוף הפנים!"
- "אותו [לאונרד כהן] פגשתי לראשונה בקפה 'כסית' בשנות ה־50 המאוחרות או ה־60 המוקדמות, הראה לי את אנתולוגיית 'פינגווין' האנגלית, ובה טובי המשוררים הקנדים הצעירים, ובמקום בולט – שיריו שלו. היה זה לפני שהחל להלחין את שיריו ולכתוב פזמונים. אלה כאלה הביאו לו את פרסומו העולמי. כהערת אגב, מבדחת או עגומה, אוסיף שבאותו לילה ביקש ממני כהן להלין אותו בביתי, שכן לא השיגה ידו לממן חדר בבית מלון. וכך גם עשיתי."
נאמר עליו
[עריכה]- "ספר היסטורי מרגש הממלא את החלל בעובדות חשובות. חלל של זיכרון משמעותי שטרם התגבשה צורתו השלמה. מתוך זיכרונו של זך הנקודות מתחברות ומשלימות פערים, רגעים שלמים לובשים כעת צורה ומשמיעים קול." ~ חגית גרוסמן
- "ביצירתו המאוחרת בכלל, מבהיר זך שליבו ריק, כלומר שאין לו אהבה, וכנראה גם לא תהיה. יותר מזה: הוא מבהיר שליבו תמיד היה ריק, גם כשכתב את שירתו המוקדמת. אלא שאז הוא עדיין לא השלים עם גורלו. עיכבו אותו מעצורים רגשיים ואסתטיים שהפכו את שירתו ההיא, המוקדמת, ליפה וחידתית להפליא. כעת, בלעדיהם, שירתו אולי משוכללת פחות, אך יש לה כביכול יתרון אחר: היא כנה יותר, ולכן גם שלמה יותר, עם עצמה ובכלל." ~ אלי הירש