מגילת קהלת

"שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים, תִּמְצָאֶנּוּ."

מגילת קהלת היא אחת מספרי התנ"ך, ונכללת בחמש מגילות. מגילה זו מיוחסת על פי המסורת לשלמה המלך. חוקרי המקרא, לעומת זאת, סבורים שנכתבה בתקופה מאוחרת יותר ועל ידי יותר ממחבר אחד.

ציטוטים

• "דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן דָּוִד מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל." ~ פרק א, פסוקים א - ב
• "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת." ~ פרק א, פסוק ד
• "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת." ~ פרק א, פסוק ז
• "כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר, לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ." ~ פרק א, פסוק ח
• "מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ." ~ פרק א, פסוק ט
• "רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים, שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ." ~ פרק א, פסוק יד
• "מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת." ~ פרק א, פסוק טו
• "כִּי בְּרֹב חָכְמָה, רָב כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת, יוֹסִיף מַכְאוֹב." ~ פרק א, פסוק יח
• "אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, לְכָה נָּא אֲנַסְּכָה בְשִׂמְחָה וּרְאֵה בְטוֹב, וְהִנֵּה גַם הוּא, הָבֶל." ~ פרק ב, פסוק א
• "וְרָאִיתִי אָנִי, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת, כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ." ~ פרק ב, פסוק יג
• "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ." ~ פרק ב, פסוק יד
• "לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם.
  עֵת לָלֶדֶת – וְעֵת לָמוּת,
  עֵת לָטַעַת – וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ,
  עֵת לַהֲרוֹג – וְעֵת לִרְפּוֹא,
  עֵת לִפְרוֹץ – וְעֵת לִבְנוֹת.
  עֵת לִבְכּוֹת – וְעֵת לִשְׂחוֹק,
  עֵת סְפוֹד – וְעֵת רְקוֹד.
  עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים – וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים;
  עֵת לַחֲבוֹק – וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.
  עֵת לְבַקֵּשׁ – וְעֵת לְאַבֵּד,
  עֵת לִשְׁמוֹר – וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ.
  עֵת לִקְרוֹעַ – וְעֵת לִתְפּוֹר,
  עֵת לַחֲשׁוֹת – וְעֵת לְדַבֵּר.
  עֵת לֶאֱהֹב – וְעֵת לִשְׂנֹא,
  עֵת מִלְחָמָה – וְעֵת שָׁלוֹם." ~ פרק ג, פסוק א-ח
• ״ כִּי מִקְרֶה בְנֵי-הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה, וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם – כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל; וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן, כִּי הַכֹּל הָבֶל.״ ~ פרק ג, פסוק טו
• "וְרָאִיתִי כִּי אֵין טוֹב מֵאֲשֶׁר יִשְׂמַח הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו כִּי הוּא חֶלְקוֹ, כִּי מִי יְבִיאֶנּוּ לִרְאוֹת בְּמֶה שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָיו." ~ פרק ג, פסוק כב
• "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת הַמֵּתִים שֶׁכְּבָר מֵתוּ, מִן הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. וְטוֹב מִשְּׁנֵיהֶם, אֵת אֲשֶׁר-עֲדֶן לֹא הָיָה, אֲשֶׁר לֹא רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הָרָע אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ." ~ פרק ד, פסוק א-ח
• "טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד: אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם שָׂכָר טוֹב בַּעֲמָלָם. כִּי אִם יִפֹּלוּ הָאֶחָד יָקִים אֶת חֲבֵרוֹ, וְאִילוֹ, הָאֶחָד שֶׁיִּפּוֹל וְאֵין שֵׁנִי, לַהֲקִימוֹ." ~ פרק ד, פסוק ט-י
• "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק." ~ פרק ד, פסוק יב
• "טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן וְחָכָם מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל." ~ פרק ד, פסוק יג
• "אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע כֶּסֶף, וּמִי אֹהֵב בֶּהָמוֹן לֹא תְבוּאָה; גַּם זֶה, הָבֶל." ~ פרק ה, פסוק ט
• "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד, אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל." ~ פרק ה, פסוק יא
• "עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" ~ פרק ה, פסוק יב
• "טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם, מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ; גַּם זֶה הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ." ~ פרק ו, פסוק ט
• "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ." ~ פרק ז, פסוק א
• "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא." ~ פרק ז, פסוק כ
• "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת, אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ; טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא, יִלָּכֶד בָּהּ." ~ פרק ז, פסוק כו
• "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים מִזַּעֲקַת מוֹשֵׁל בַּכְּסִילִים." ~ פרק ט, פסוק יז
• "וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל" ~ פרק י, פסוק יט
• "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי בְרֹב הַיָּמִים, תִּמְצָאֶנּוּ." ~ פרק יא, פסוק א
• "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ." ~ פרק יא, פסוק ז
• "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ, וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ,וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ, וְדָע, כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט." ~ פרק יא, פסוק ט
• "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ, כִּי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת, הָבֶל." ~ פרק יא, פסוק י
• "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ, עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר, אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ." ~ פרק יב, פסוק א
• "סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם -- אִם טוֹב, וְאִם רָע." ~ פרק יב, פסוק יג

על מגילת קהלת

• "הרואה שיר השירים בחלום - יצפה לחסידוּת, קהלת - יצפה לחכמה, קינות - ידאג מן הפורענות." ~ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נז, עמוד ב
• "בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו, מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה." ~ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל, עמוד ב
• "שלושה ספרים כתב [שלמה]: משלי, קהלת ושיר השירים. אי זה מהן כתב תחלה? רבי חייא רבה ורבי יונתן: רבי חייא רבה אמר: משלי כתב תחלה ואחר כך שיר השירים ואחר כך קהלת. ומייתי לה מהאי קרא: 'וידבר שלושה אלפים משל' - משל זה ספר משלי, 'ויהי שירו חמישה ואלף' - זה שיר השירים, וקהלת בסוף אמר. מתנייתא דרבי חייא רבה פליגא על הדין שמעתא. מתניתא אמרה: שלשתן כתב כאחת. ושמעתא אמרה: כל חד וחד בפני עצמו. תני רבי חייא רבה: רק לעת זקנת שלמה שרתה עליו רוח הקודש ואמר שלושה ספרים משלי וקהלת ושיר השירים. רבי יונתן אמר: שיר השירים כתב תחלה ואחר כך משלי ואחר כך קהלת. ומייתי לה רבי יונתן: מדרך ארץ כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים. רבי ינאי חמוי דרבי אמי אמר: הכל מודים שקהלת בסוף אמרה. ~ שיר השירים רבה א
• "אינני מבין איך אפשר לכתוב שירי אהבה אחרי שיר השירים, ואיך אפשר לכתוב פילוסופיה של החיים אחרי קהלת." ~ אלכסנדר קופרין, כפי שצוטט על ידי חיים נחמן ביאליק

ראו גם

• תחת השמש
• חפץ תחת השמיים
• קהלת רבה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מגילת קהלת

טקסט בוויקיטקסט: קהלת

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגילת קהלת