תוצאות החיפוש

"החורש, בו חרות כל שורש בשמחת עיניים כהָה של ציידי הנאהבים, הוא גן מעשה האל." "הלילה העדין מחשיך. משב המים הקמוטים מאנֵחַ את הרחובות יחדיו בצל חורש חלב...

עונשו ובאו מים עד נפשו. יבוא עכשיו / על החתום. יבוא אל עמק השווה." "לילה. בגינה חוֹרֶשֶׁת רוח. חתול, / נדמה לי חתול, טופף בין שיחים, צל / בתוך צל עובר. הוא...

עוֹד נוֹפַיִךְ נִפְלָאִים לָעַיִן. / עוֹד פּוֹרְחִים יִסּוּרַיִךְ כִּכְלִיל הַחֹרֶשׁ. / אֶרֶץ הַפְּרֵדוֹת / עוֹד לִבֵּךְ פּוֹעֵם." "בן אדם מסוגל לשאת כמעט...

"בַּשְּׁתִיקָה עִם שְׁקִיעַת הַיּוֹם, גַּם טוֹב וְרַע נָכוֹנוּ." "כְּשֶׁלַּיְלָה יוֹרֵד חֶרֶשׁ פּוֹקֵחַ הַנּוֹדֵד רִיסִים כְּבֵדִים." "מִתַּחַת לִרְקִיעַ הֶעָגֹל...

נצנצו, חיוורים. על מצוקי 'מרום הנשר' נרקמו ערפִלים לבנים בשולי הלילה המתמעט, ובחורשת האורנים של פְּטיט אֵיי, 'העין הקטנה', זימרה תנשמת נוגה שיר פרֵדה...

בערב – אבל (אתה אומר) – האוכל יגיע מחרתיים." "מה שעבר עבר – חשוב קדימה." "החורש חפיף – יקצור יבלית." "תסביר לו, תסביר לו – אם יתנגד – הצרה תסביר לו." "את...

שָׁעָה." "קלעתי, פרמתי, אני קולע, אני פורם. אני קולע." "כבר שכבנו עמוק בסבך החורש כשטיפסת סוף סוף בזחילה." "הֶם חָפְרוּ וְשׁוּב לֹא שָׁמְעוּ דָּבָר; לֹא הֶחְכּימוּ...

שמצא חן בעיניהם, על יד מעין, בשדה, בחורשה." ~ ט"ז "לראשונה בחיי, אני מתבייש בהיותי גרמני." ~ וילהלם השני, לאחר ליל הבדולח "הגרמנים, בכל המדינות שכבשו...

"נפשי יצאה אל המרחק." "איש לא יפנה מבטו אל עברי." "שח אל מימיה הצלולים ושותה חרש." "סלסולים נוגעים עורגים אל ערב קיץ." "יבוא מי לגור בו, אולי לא ידע כי הייתי...

מרחוק מתוך עלטת הערב בשביבי אור רבים, שביבי חג, שמרמזים על הדר בתים וחדרים כלילי זהר וטהר, על שולחנות לבני מפות, עמוסי כל טוב וברכה, עלי כרי הסבה מצוחצחים...

הדר "הייתי הולך לספרייה ברמת גן, כי לא הייתה ספרייה בבני ברק, והייתי יושב וחורש שם. הייתי בולע רדיו וטלוויזיה, וכך נהייתי פריק של תקשורת." ~ יגאל רביד "ארץ...

הזריחה נופל עליהם." "בשעות הדמדומים הללו תל אביב חרוכה, מעופרת, רצועות של חורש חורשות את שדה הראייה." "המגע האחרון של האלים, של הרוח, של הבריאה, הוא מביא את...

תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים, כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם...

בחוץ לבדנו עם עצים, מים וכוכבים." "דומיה אלא בשלהי קיץ לעת ערב, ברעד מים חרש." "חליפות עיתים ססגוניות במחוזות האדם השונים." "זהו שכר שתיקתו שהיא אבן החוכמה...

הֶחֳוִיר הַלַּיְלָה בַּחַלּוֹן, כְּבָר קָרוֹב הַמִשְׁתֶּה אֶל קִצּוֹ, וְטֶרֶם טָעַמְתִּי מִיֵינוֹ." "עוֹד טֹוָה בִי הַשְּׁקִיעָה קוּרֵיהָ הַחֲרִשִׁים, אַךְ...

ובחורשות וביערים מטיילים היו צפרירים שובבים כמתגרים בעצים ובסבכים." ~ עַל שְׂפַת יָם "ילדה זקופה טופפת לה בשלג, ובידה כיס ספריה. הרחוב מכוסה שלג־לילה...

אחת מהן ציפור גן עדן." "אני לבד צועד, הללויה, ושר אני שירי זמר נודד." "חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה, וריח המלוח על המים." "אצלנו בחצר ילדי העולם כולו...

פתאום וגדל בינה לבין הדברים." "כשצרחו העגורים בסתיו היא זרעה, כשנרדמו השיחים כליל, באמצע החורף, היא גזמה, וכשהבשילו הפירות – קטפה ובררה, עטפה ורקחה. וכל השעות...

לבסוף באות היריות." ~ רונלד דישיין מגלעד אדי: "נראה לי שייקח הרבה זמן לחרוש אותו. אתה צריך להיזהר ולשמור על הפרדות." טיאן: [פרץ בצחוק] "אני לא אסכן...

מטורפת לבגדים. אני זוכרת את עצמי בגיל 15 נוסעת לחו"ל וחורשת את חנויות הבגדים, ואחר כך ישנה בלילה עם השמלות החדשות שקניתי. ואז נסעתי ללונדון עם גבי שקיבל...