"העיקרון של שבת הוא אותו שורש אשר מתוך שלוש אותיותיו צמח מלוא היקפה של התחיקה הסוציאלית בימינו, המגינה על זכויותיו ועל מצבו של הפועל." ~ זאב ז'בוטינסקי
"עצם חוק השבת נותן לנו את הוודאות על החוק האלוהי, האחדותי והנצחי, השליט בטבע ובהיסטוריה." ~ משה הס
"להבטיח את השביתה, המנוחה והשחרור ביחס לעשייה, לעמל ולשעבוד, ולקדש את החירות השמורה לכל אדם בחזון האלוהי של הקהילה היהודית, מפני זיקת השעבוד שאין לה מגבלות." ~ רחל אליאור
"רק משום שהשבת שימשה לא רק יום מנוחה מעמל ששת ימי המעשה ולא רק משום שמוקדשת הייתה לעבודת אלוהים, אלא גם משום שקודש הייתה לתלמוד תורה, על ידי כך שמרה על חיוניותו של המכשיר הרוחני כולו של היהדות." ~ הרמן כהן
"מאותו 'תבלין' ששבת שמו התפרנסה רוחו של אדם מישראל כל ימות השבוע." ~ משה יוסף גליקסון
"ומהי ההתחדשות אם לא השבת? שבת תנאי להתחדשות. התחדשות תנאי לשבת." ~ קובי וינר, שדמות, תשמ"ה
"אנחנו חייבים לקחת יום של הפסקה מתהליך היצירה, והשבת נועדה לעשות את כל מה שמפתח ומעמיק את האני: לימוד תורה, ספרות, דיונים ושיחות נפש." ~ דוד חזוני
"הלאמת השבת מתקדמת יפה. ארגוני העובדים הציוניים מארגנים כמעט בכל שבת סיורים וטיולים שמנוגדים לחוקי הדת. 'הביאו אתכם לחם, וספר תנ"ך', נכתב במודעות. התנ"ך עבר הלאמה כבר מזמן. בגימנסיה בתל אביב מלמדים שמשמעותו של התנ"ך לעם היהודי אינה אלא כמשמעותו של החוק הרומי לאיטלקים, הומרוס ליוונים ושייקספיר לאנגלים." ~ יעקב ישראל דה האן, סימפטומים 1924 (מקור)
"כל אחד יכול לשמור את יום השבת, אך כדי לקדשו יש צורך בכל השבוע." ~ אליס ווקר
"שמירת השבת איננה מן הדברים המסורים ליחיד או לקבוצת יהודים. קיומה מותנה בהסכמה על מסגרת ציבורית כוללת. כי למרות שהציבור מורכב ממחנות שונים, הוא מוחזק בעיני כל חלקיו כציבור אחד." ~ אליעזר שביד, 'השבת במדינת ישראל'
"דווקא כדי שיתפוש את העבודה לא רק כהשתעבדות לצורכי קיומו או לתשוקותיו, ולא רק כמאמץ לשעבד את הטבע לצרכים ולתשוקות הללו הוא צריך להשתחרר ולהפריש את עצמו מן העבודה כדי להתבונן בתכלית חייו כאדם." ~ אליעזר שביד, 'השבת במדינת ישראל'
"בוודאי אין צורך להיות ציוני בשביל להרגיש כל הדר הקדושה ההיסטורית החופפת על מתנה טובה זו (-השבת), ולהתקומם בכל עוז נגד כל הנוגע בה." ~ אחד העם, 'על פרשת דרכים', ח"ג, פרק ל'
"אם נקדיש תשומת לב מיוחדת לחוק השבת במקרא ובמיוחד לדיני השבת במסורת. מדוע חוק חברתי־טהור זה הוא כה חשוב עד כי מצא את מקומו בעשרת הדיברות, המתנים בעצם, רק את העקרונות הדתיים והמוסריים הבסיסיים? השבת יש לה מקום כה מרכזי בתנ"ך משום שהיא יותר מ 'יום מנוחה' מודרני. היא סמל לישועה ולחופש."[1] ~ אריך פרום
"המלאכה אסורה בכל זמן שעליו חל התואר 'קדוש'. איסורי מלאכה אינם מגבילים מאמץ גרידא, ועל כן ניתן במשך השבת לשאת ארון כבד מפינה אחת של החדר לפינה אחרת. מלאכה מוגדרת כפעולה יצירתית של שינוי הסביבה, היא מציינת את אפשרות השליטה שלנו ביקום. איסור המלאכה, המתמקד ביצירה ולא במאמץ, מעמיד יחס של קדושה משום שהוא קובע את גבולות השליטה, ומשום שהוא מאפיין את העולם כמתנה שאינה בבעלותנו לחלוטין." ~ משה הלברטל
"השבת מובחנת משאר ימות השבוע כי: השבת היא יום בו אדם זוכה לחופש; השבת היא יום בו לא נשתמש בכל אותם כלים שבקלות עלולים ליהפך לכלי הרס וחורבן; השבת היא יום בו נוכל להיות באמת עצמנו; השבת היא יום בו נשתחרר מרדידות היום יום; השבת היא יום בו נשתחרר מחובות שאין מקורן בעצמיותנו; השבת היא יום בו נהיה מסוגלים להשתחרר מעבודת האלילים של החברה הטכנולוגית; השבת היא יום בו לא נשתמש בכספים; השבת היא יום בו נכריז על הפסקת אש במאבקים הכלכליים – ביננו לבין זולתנו וביננו ובין משאבי הטבע. האם יש יום הנושא עימו תקווה גדולה יותר לאנושות מאשר השבת? הפתרונות לבעיות החמורות ביותר של הקיום האנושי לא יימצאו בוויתור על הישגי התרבות הטכנולוגית, אלא בשחרור קיום האדם מתלות מוחלטת בתרבות טכנולוגית זו. היחס הראוי כלפי כל הנכסים החיצוניים הוא, שנכסים אלה אכן יהיו בבעלות האדם. אולם האדם אינו משועבד בהכרח לנכסיו, והוא מסוגל לחיות גם בלעדיהם. ביום השבת מתממש השחרור מהתרבות הטכנולוגית – אנו נמנעים מלבצע כל פעולה, היוצרת או מקנה צורה מחודשת לדברים הנמצאים בממד המרחב. הזכות הא-לוהית־מלכותית אשר ניתנה לאדם 'לכבוש' את הארץ, פוקעת ביום השביעי." ~ אברהם יהושע השל, 'השבת', עמ' 46–47
"עלינו להפוך את שבתותינו וחגינו למדורות של תרבות... השבת בשבילי היא מעמודי התרבות העברית, וההישג הסוציאלי הראשון של האדם העובד בהיסטוריה האנושית."[2] ~ ברל כצנלסון
"החוויה השבועית היפה ביותר שלי היא, אני מודה, טקסי ליל שבת אצל בני... אם קצת נשמה אנו מחפשים, היא נמצאת במקום בו החילוניות מתחברת עם מאה דורות של הוויה יהודית ומחשבה יהודית."[3] ~ יצחק אוורבוך-אורפז
"אני חושב שיכולה להיות פה תרומה משמעותית לחוליה החסרה בזהות התרבותית הלאומית שלנו, שאני חושב שהיא פחות מדי יהודית. אז בואו נתחיל עם השבת. זה דבר מאד משמעותי... מה הם המקורות שהשבת הזו נובעת יתגבש פה ביחד ולחוד עם הסכמות ובלי הסכמות שבת שהיא באמת ישראלית." ~ עוזי דיין בתוכנית 'שעת חברה' עם מיכאל מירו, 12 בנובמבר 2014
"בואו נעורר עניין בשבת, משום שאנחנו הולכים ומתרוקנים מאחד מנכסי צאן הברזל של עם ישראל. וזו הסכנה הגדולה." ~ יעקב מעוז, בתוכנית 'שעת חברה' עם מיכאל מירו, 12 בנובמבר 2014
"אני וקבוצה של שכנים וחברים ייצרנו קבלת שבת שאנחנו עושים אותה מידי שבת. אנחנו שרים, אנחנו נפגשים, אנחנו עושים קידוש, ואנחנו מדברים על פרשת השבוע. זה מעניין אותנו, זה רלוונטי לנו, זה כיף לי להעביר את זה לילדות שלי. אני גאה בזה, אני מרגישה שאני עושה משהו משמעותי. ובשבת אנחנו הולכים לטייל. כן זאת השבת שלי." ~ אסתי קירמאייר, בתוכנית 'שעת חברה' עם מיכאל מירו, 12 בנובמבר 2014
"מול חוק חופש התנועה שהוא זכות יסוד חשובה, עומדת שבת קודש שהיא חובתו וזכותו הכמעט אבסולוטית של עם ישראל." ~ השופט צבי טל
"הגיעה השעה שנעמוד בפרץ. אנו הננו כבר יותר מדי במדרון. החוטאים הם לא רק מחללי השבת, אלא גם אלה בתוכנו המבטלים את חריפות העניין..." ~ יוסף ברץ, ח"כ מטעם מפא"י בכנסת הראשונה
"אי־אתה יכול להמנע מן הרוֹשם, שאילו היה צבור הפועלים, רב המרץ והפעלים, משקיע במלחמה לזכות השבת שלנו אף אחוז אחד ממאה מן המרץ שהוא משקיע, למשל, במלחמתו לעבודה עברית, או אף לעבודה מאורגנת, או אילו היתה קדושת השבת לא פחוּתה בעיניו מקדושתו של האחד במאי, למשל, כי עתה היה מצב הדברים אחר, ואותן 'הסבות האובייקטיביות ההכרחיות', המביאות לידי חלוּל־השבת הצבורית בפשטות גמורה - לא היו 'הכרחיות' כל־כך..." ~ משה גליקסון, תרצ"ט.
"כשנכנס יום השבת לובש זרח-ברוך את קפטתו של משי, שם על כתפיו את אדרתו של שבת, ומצנפת של שבת יצנוף, ונועל גם נעלי שבת, נעליים המסומרים משמיעות קול, הולך מעדנות לבית־הכנסת." ~ שלום עליכם, 'כל וכל'
"מתנה טובה יש לו להקדוש ברוך הוא ושבת שמה, ומאהבתו ומחמלתו על ישראל נתנה להם. גדולה שבת שקדושתה מתנוצצת אפילו על בני אדם פשוטים, שכיון שמגעת שבת מאיר הקדוש ברוך הוא מאור יתברך וכל הנבראים מתנוצצים מהארה העליונה ומשתוקקים לידבק בקדושתו כל שכן חסידים ואנשי מעשה שממעטים צרכי עצמם ואינם מבקשים אלא הנאת השכינה." ~ שמואל יוסף עגנון
"כל המענג את השבת נותנים לו כל משאלות לבו." ~ שבת קי"ח–קי"ט
"כל המענג את השבת ניצול משעבוד מלכויות." ~ שבת קי"ח–קי"ט
" 'כי קודש היא לכם' (שמות ל"א, י"ד) היא מסורה בידכם ולא אתם מסורים בידה." ~ מסכת יומא, דף פ"ה, ע"ב
" 'כל המענג את השבת נותנים לו נחלה בלא מיצרים', שנאמר (ישעיהו נ"ח, י"ג–י"ד): 'אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קודשי וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד... אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דיבר'. ונחלת יעקב אבינו היא נחלה בלא מיצרים."
"אינו דומה אור פניו של אדם כל ימות השבוע כמו שהוא בשבת." ~ בראשית רבה, י"א
"כבוד שבת עדיף מאלף תעניתות." ~ מדרש תנחומא הישן, בראשית ג'
"אין ישראל נגאלין אלא בזכות השבת." ~ ויקרא רבה, פ"ג, א'
"אם אין אדם מכין בערב שבת, מה יאכל בשבת?" ~ מדרש משלי, פ"ו
"שחורה אני ונאווה – שחורה אני כל ימות השבוע, ונאווה אני בשבת." ~ שיר השירים רבה, א'
"בזרוח יום השבת ניצל אדם מדינה של גיהינום." ~ פרקי דרבי אליעזר, י"ט
"אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם תזכו לשמור שבת, מעלה אני עליכם כאילו שמרתם את כל המצוות שבתורה, ואם חיללתם אותה, מעלה אני עליכם כאילו חיללתם כל המצוות." ~ שמות רבה, פרשה כ"ה, י"ב
"אמר הכוזרי: בחשבי על מצבכם ראיתי כי אמנם יש לא-לוה סוד בדאגו להשארתכם וכי את השבתות והמועדים שם האלוה בין הסבות החזקות ביותר להשתמרות דמותכם וצביונכם..." ~ ספר הכוזרי
"עכשיו עוברת עליכם בימים אלו ששית ימי חייכם במנוחת הגוף ובמנוחת הנפש מנוחה שאין מלכים יכולים להגיע לשכמותה הואיל ואין דעתם מיושבת עליהם ביום מנוחתם שהרי אם יביאם הצרך הקל ביותר לעשות עבודה ולצאת למסע באותו היום יסעו ויעבדו וככה אין נפשם מוצאת לה מנוחה שלמה ולולא הימים האלה היה כל קניינכם עובר לידי אחרים שהרי מזמן הוא להיות שלל למשעבדיכם ונמצא שהוצאתכם על הימים האלה היא רוח לכם בזה ובבא ובהיותה כולה לשם שמים." ~ ספר הכוזרי
"עניין השבת מלבד מה שתמיד ומקיים את האמונה בחידוש העולם, הנה חשוב דבר המנוחה, עד שתהייה שביעית חיי האדם בהנאה ובמנוחה מהעמל והטורח שלא ימלט מהם קטן וגדול." ~ רמב"ם
"יום השבת משווה העשיר והעני, האדון והעבד, קטון וגדול שווה בו, ועבד חופשי מאדוניו." ~ שמואל דוד לוצאטו
"שבת היא גדולה מהעולם הבא, כי השבת היא המעיין שממנו נלקח העולם הבא." ~ רבי ברוך ממז'יבוז'
"אף בנפש בור ועם־הארץ מאיר אור קדושת השבת ויום־טוב." ~ רבי שניאור זלמן מלאדי
"שבת היא מעיין העולם הבא, כי בה האדם משתיק כל צימאון נשמתו וממלא יום שלם את תאוותה והישתוקקותה להידבק בבוראה יתברך בלי שום מפריע מבחוץ." ~ רבי מנחם עקשטיין
"אע"פ שנגזרה גזירה על ירושלים שתחרב – אם ישוב ישראל לשמור השבת כאשר צוו לא יגלו ממקומם ויעמדו בירושלים כסאות מלכות בית דוד." ~ אברהם אבן עזרא, על ספר שמות, פרק כ, פסוק ח
"השבת נתנה להבין מעשה השם ולהגות בתורתו. וככה כתוב כי שמחתני ה' בפעליך. כל ימי השבוע אדם מתעסק בצרכיו. והנה זה היום ראוי להתבודד ולשבות בעבור כבוד השם." ~ אברהם אבן עזרא, על ספר שמות, פרק כ, פסוק ח
"אני רואה חילול שבת, מכוניות ומשאיות בשבתות, נוסעים לים במקום להתפלל וללמוד תורה ולקיים חיים יהודיים. וזה מקומם ומזעזע את הנפש, לראות בארץ אבותינו חילול שבת כזה." ~ אברהם ישעיהו קרליץ, בפגישה עם דוד בן-גוריון
"אני לא נוסע במשאית לים בשבת. אבל אם אלה פועלים העובדים כל השבוע, לא מגיע להם לטבול בים בשבת? זאת זכותם. אי אפשר להכריחם ללמוד תורה. אבל גם הם יהודים, ועושים הרבה דברים חשובים. אי אפשר להכריחם לשמור שבת. ואם לא ילכו לים, אתה חושב שיבואו לבית הכנסת?" ~ דוד בן-גוריון, במענה לדברי אברהם ישעיהו קרליץ
"שבת אות היא בין בורא העולם ובינינו, כי ששת ימים עשה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש. השבת אף היא אות וסימן על כל יהודי ויהודי, המעיד עליו על היותו יהודי ועל הברית אשר נכרתה בין הקב"ה ובין ישראל." ~ משלי ה'חפץ חיים', בעריכת דוד זריצקי
"חושבים הם, כי להיות יהודי ולשמור את השבת, הם שני דברים נפרדים. אפשר להיות יהודי ויחד עם זאת לחלל את השבת. אבל לא ולא! דבר זה לא יתכן!" ~ האדמו"ר מפיאסצנה, דרך המלך, שיחות מאמרים ומכתבים דרשת שבת – תשובה (ב)
"... והנה בהם, באותם האנשים, ובצעירים האלה מת כל רגש באותה הנקודה, שבה היה קרנם ועוזם של ישראל בדורות הקודמים. ולא שיש מלחמה בדת בקרבנו, או כפירה לשם מצווה. לא מניה ולא מקצתיה. אין כפירה בעיקר. כי אין זה עיקר כלל עוד. יש אטרופיה (=התנוונות) מוחלטת ועורקים נובלים בנפש בגנזים האלה. ואולי שום דבר גם לא גנוז עוד. זהו סוד השבת המחוללת. ... עמוק הכאב וממנו ניתן להתפרש בדברים הרבה." ~ מרדכי קושניר, מזכיר קיבוץ גבע, במכתב לחיים נחמן ביאליק
"בצד להט המעשים הדוחקים ויצר הבניין המתמיד מתגלה פה איזה חרבה בנפש ותוגה כוססת לאלה הכואבים את הכאב הזה מבית. כי סיבת חילול השבתות והמועדים בתוכנו – לא עונות העבודה הבוערות בשדה בלבד הן הן הגורמות, וגם לא המאמצים הבלתי פוסקים לחלץ את המשק ממצוקותיו ולקיים אותו ולהוציא לחם מן הארץ וכלכלה לעובדיו כדי סיפוקם וברווח – כי אם אין יכולת לקיים את השבת אין מנוחה לנפש לקבל אותה. אין מעמד לנפש." ~ מרדכי קושניר, מזכיר קיבוץ גבע, במכתב לחיים נחמן ביאליק
"אם נצהיר בפני הקהל הרחב רק על שמירת השבת הפומבית (...) הן נשארה אצלנו השבת כגוף בלי נשמה (...) ואיזו תשובה עלובה נזמין לבנינו כי ישאלונו, אבא יקירא, מה נשתנה, בהלכות שבת, הבית מן השוק והרחוב? האין בזה מעין מעשה קומדיה?" ~ צבי שטיינמן לביאליק, ארכיון בית ביאליק, 8 בפברואר 1927
"מסתבר כי אחד הטעמים שדווקא מצות שבת על כל פרטיה נשכחת מעיני העם הוא משום שהן כהררים התלויין בשערה (חגיגה א', ח'), מקרא מועט והלכות מרובות ועונשיה חמורים (יסוד ושורש העבודה שער ו', פ"ג)." ~ יהושע ישעיה נויבירט
"הלכות שבת יש בכללן חמש מצות שתי מצות עשה ושלש מצות לא תעשה." ~ הקדמה להלכות שבת
"שביתה בשביעי ממלאכה מצות עשה שנאמר (שמות כ"ג) וביום השביעי תשבות וכל העושה בו מלאכה ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר (שמות כ') לא תעשה כל מלאכה." ~ הלכות שבת
"דברים המותרים לעשותן בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה ואפשר שלא תעשה אם לא נתכוין לאותה מלאכה הרי זה מותר." ~ הלכות שבת, א', ה'
"כל העושה מלאכה בשבת אף על פי שאינו צריך לגופה של מלאכה חייב עליה." ~ הלכות שבת, א', ח'
"כל המתכוין לעשות מלאכה בשבת והתחיל בה ועשה כשיעור חייב אף על פי שלא השלים כל המלאכה שנתכוין להשלימה כיצד הרי שנתכוין לכתוב אגרת או שטר בשבת אין אומרים לא יתחייב זה עד שישלים חפצו ויכתוב כל השטר או כל האגרת אלא משיכתוב שתי אותיות יתחייב." ~ הלכות שבת, א', י"ד
"השבת כסמל המזוקק והצרוף ביותר של הרעיון הסוציאלי ושוויון ערך האדם." ~ איגרות ביאליק, כרך ה', עמ' רט"ז
"עם ישראל לא יוותר לעולם על השבת שהיא לא רק יסוד קיומו הישראלי, אלא גם יסוד קיומו האנושי. בלי שבת אין צלם אלוהים ואין צלם אנוש בעולם." ~ איגרות חיים נחמן ביאליק, בעריכת פ' לחובר, 1939, כרך ה', עמ' ר"כ
"אף לאחר שנתחולל בי 'שנוי ערכין' גמור הייתי נזהר בעישון בשבת, אפילו בחדרי חדרים. בשמירת מצוה זו ראיתי ענין לאומי־עממי, התקשרות אל כלל ישראל, אל ההמונים הנושאים בעול היהדות ואינם מבקשים חשבונות רבים... הצטערתי הרבה על 'ההתבטלות שהייתה בי' אז בפניו (-בפני 'אחד העם') בעניין העישון בשבת, וכמה פעמים קבלתי עליי בקבלה גמורה ומוחלטת לחדול מזה. אבל כאן נתגלתה בי חולשת רצוני, ואולי חולשת אופיי בכלל. מעוות לא יוכל לתקון." ~ דבריו האחרונים של ביאליק לפני מותו, לאהרן ליטאי ('הארץ', 'התבטלות הייתה בי', 6 ביולי 2001)
"סכנה גדולה נשקפת לנו שנתפלג ונהיה לשני שבטים: האחד נאמן לקנייני האומה, והשני – פורק־עול, פוקר וכופר, הולך בדרכי ירבעם בן נבט. בלי שבת אנו אומה בזויה ושפלה, ואף לא אומה. יש לרומם את ערך השבת בתוכנו, כאן ובכל מקום, ובייחוד בעיני הדור הצעיר; ולא – נבול ניבול, לא תהיה לנו תקומה [...] יש בדעתי לעשות משהו – להקים חברה או מוסד לשם חיזוק השבת. כך נקרא למוסד 'חיזוק שבת' או 'עונג שבת'. יתכנסו אנשים ביום השבת, יתעסקו בצוותא בדברי תורה וחכמה, ולא ידירו גם הנאה מאכילה ושתייה, וממילא יתחזק כוח השבת בלבבם על־ידי עונג שבת (הלל בבלי, תשי"ט)." ~ עדות למניעים העמוקים של ביאליק לייסוד "עונג שבת" בתל־אביב ודברים על הבשלת הרעיון לקראת ביצועו – מוסר הסופר הלל בבלי ברשימה שכתב בעקבות ביקורו אצל המשורר באחת משבתות חודש תשרי תרפ"ז (ספטמבר 1926), בעת שהשקיפו על הסביבה מעל גג ביתו של ביאליק, הבחינו השניים בקבוצת בחורים ששיחקו כדורגל. פעילות זו – שנעשתה בפרהסיה במרכזה של עיר בעצם יום השבת – עוררה את ביאליק להרהורים כבדים, והולידה בו תביעה לתיקון המצב. את מסקנותיו בנדון השמיע באוזני אורחו.
"דע לך, שהנני מבדיל הבדלה גמורה בין מה שאדם עושה בפרהסיה ובין מה שהוא עושה בחדרי ביתו. בפרהסיה, אם אדם יעשן ב'עונג שבת' שלי, אוחזנו במפרקתו ואשליכנו החוצה. מה שאין כן בחדרי ביתו, ברשות היחיד שלו. שם צריך שיהיה בן חורין לנהוג כחפצו, ואת החשבון בינו ובין קונו יעשה הוא בעצמו, באין איש איתו." ~ מתוך: ש' שלום, עם ח"נ ביאליק ומכס ברוד, 1984, עמ' 44
"איכה לא יבינו צעירנו, כי עם ישראל ברוב מנינו ובנינו – זה שעל אדמתו אתם יושבים, ובכספו אתם יושבים, ובכספו אתם נתמכים, נתן את ידו לבניין הארץ, על דעת כך שתשמר השבת בשלמותה, ועל דעת כך שולחתם הנה. הטוב, נכון הדבר, כי תמעלו מעל בשליחותכם?" ~ איגרות ביאליק, כרך ה', עמ' רכ"ט
" 'שבת המלכה'. בדמיון העם הייתה לנפש חיה בעלת גוף ודמות הגוף, כלילת זוהר ויופי. היא השבת שהכניסה הקדוש ברוך הוא לעולמו בגמר מעשה בראשית, 'כדי שלא תהא החופה המצוירת והמכוירת חסרה כלה'. היא שהייתה חמדה טובה להקדוש ברוך הוא בבית גנזיו ולא מצא לה בן־זוג נאה אלא ישראל." ~ הלכה ואגדה, 1917
"אין זאת כי אם אידיאה נשגבה אחת, צורה אחת עליונה של שבת רחפה לפני עיני האנשים המפורדים האלה, ורוחה הוא שקבצם הנה מכל הדורות ועשאם שותפים ביצירתה ובשכלולה." ~ הלכה ואגדה, 1917
"אם אנו חוזרים לא"י – עלינו לחזור עם השבת." ~ "על אהל שם ועונג שבת"
"היום הזה ראוי שבו יפגשו בני העם זה את זה, בשבת שנתנה לפני התורה והיא למעלה מן התורה, והיא סמל לשלום ואחדות." ~ "על אהל שם ועונג שבת"
"ביום הזה צריכים להפגש כל ששת הקנים שלנו מול פני המנורה לשבת של שלום, המאחדת את הלבבות והמזכירה לכל, שיש לנו שרשים עמוקים ושאיפות למעלה." ~ "על אהל שם ועונג שבת"
"עכשיו כשאנו שומעים 'פעמי גאולה' צריך תוכן השבת להיות קודש, ואולי מכאן תבוא רוח חדשה לכל מהלך חיינו." ~ "על אהל שם ועונג שבת"
"אם ב'עשרת הדברות' מקופלת כל התורה – הרי בשבת אולי גלומות ומקופלות כל עשרת הדברות." ~ "על אהל שם ועונג שבת"
"אם גם כיום נחיה כיהודים, נעיד בכך שלא קיבלנו את החסד. מי שהלכו פעם בדרכים הישנות זכו בתקווה חדשה. לא עוד שומרים את השבת אלא מתאימים את חייהם ליום אדוננו." ~ איגנטיוס מאנטיוכיה
"השבת נוצרה בשביל האדם, לא האדם בשביל השבת. אז בן האדם הוא אדון השבת." ~ ישו, הברית החדשה, הבשורה על פי מרקוס, פרק ב', 27–28
"בלשון ערבי קראו חמשה ימים על דרך המספר ויום שישי אלגומע על שם חבורם, כי הוא להם היום הנכבד בשבוע, ויום השבת קראו אותו סבת, כי השין והסמך מתחלפים בכתיבתם ואלה מישראל למדון. היהודים נקראים 'אנשי שבת'." ~ רבי אברהם אבן עזרא
